יומני היקר אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2010
הדייג
לפנות ערב ,
כשיורדת כבר החשכה
אני הולכת לים ...
אני רואה אותו
לא את פָּנָיו
את גַּבּוֹ .
ערב, ערב
הוא יושב שם לבדו
קרוב למים
וחַכָּה בידו...
מעניין על מה הוא חושב...
ממתין ...
מהרהר ...
האם זהו מקום מפלט עבורו ? ...
האם כך הוא מגיע לשקט שֶבְּלִבּוֹ ?...
האם באמת הדגים מעניינים אותו
או רחשי ליבו
שמתעוררים
עם הגלים
שֶנָעִים כשהַחַכָּה זעה
ומשהו מתרגֵש בתוכה...

דייג הוא ספורט, תחביב ומקצוע עתיק שמערב תחושות מכל הסוגים:
רוגע, התרגשות, שמחה,
(ולפעמים תסכול)
ומשום מה יש לי תחושה , שכל אותם האנשים שיוצאים לדוג, שלא לפרנסתם,
מחפשים שם בלילה , בשקט , באפלה , בגלים ובאדוות את השלווה...
| |
| |