יומני היקר

הלכתי ברחוב הקרוב לביתי

עם שקית של עוגיות פסח ביד האחת

{אוהבת עוגיות אלו}

וביד השנייה שקית עם פיתה עם זעתר...

{הייתי 'מתה' מרעב}

ולפתע

רואות עיני מונח חפץ וורוד על המדרכה

הרמתיו

טלפון נייד בנרתיק וורוד ,

כיון שהייתי כבר קרובה לביתי לקחתיו הבייתה,

ואז חפשתי בו איש קשר

מצאתי והתקשרתי לאיש הקשר הראשון

בעלת הטלפון אשה צעירה ששמחה מאד לשמוע מאיש הקשר שלה-בעלה-

שהאבדה נמצאה !

מסרתי את כתובתי .

היא הגיעה במרוצה עם שני ילדיה הקטנים ובידה שי

בקבוק יין לחג .

הייתי מאוד נבוכה ,

והיא התעקשה שאקח את הבקבוק כאות תודה...

נזכרתי בספור  הזה ,  שהחיילת היתה כל כך אדישה,

שששלחתי אליה בחבילה את הארנק בדואר רשום

שדאגתי שהחבילה לא הגיעה...וטלפנתי...

אז יש כל מיני אנשים....

בפוסט הבא אבוא לברך בחג שמח !