כולכם או רובכם אני משערת שמעתם לאחרונה על חידושי האקדמיה ללשון בנושא כתיב מלא
יש דעות רבות בעד ונגד
אבל לא על הנושא הזה נושא הפוסט
ההקשר הוא השפה העברית .
באחד האמשים ( כך כתב אפרים קישון) נכחתי בהרצאה מעניינת של אבשלום קור על תולדותיה של השפה העברית
בין השאר הוא הזכיר את השיר הראשון שנכתב בעת החדשה על ידי אליקום צונזר
בשנת 1860
אֱליָקוּם
צוּנְזֶר (בכתיב יידי: צונזער; 28 באוקטובר 1836, וילנה – 22 בספטמבר
1913, ניו יורק),
שנודע בכינויו אליקום בדחן, היה בדחן ומשורר יידי יהודי
ידוע במזרח אירופה ובהמשך בארצות הברית.
לשיר הזה קדם השיר ביידיש שכתב בשם : דִי בְּלוּם (=הפרח)
( לפי הסבר של אליהו הכהן חוקר הזמר העברי)
ובעברית שמו : השושנה
עם ישראל נמשל לשושנה .
( בסוף הרשומה ביצוע השיר ע"י נחמה הנדל)
מילים : אליקום צונזער
לחן : עממי פולני, אליקום צונזער
כתיבה: 1860
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ שָׁמָּה מִתְגּוֹלֶלֶת
שׁוֹשַׁנָּה חַכְלִילַת עֵינַיִם,
נֶהְדֶּפֶת מִסַּעַר עָלֶיהָ נוֹבֶלֶת,
שׁוֹכֶבֶת פֹּה מִיּוֹמַיִם.
וְהִיא מִתְחַנֶּנֶת לְכָל נוֹסֵעַ:
"אָנָּא, אִישִׁים, חָנּוּנִי!
שִׁמְרוּ צַעֲדֵיכֶם אוֹתִי מִנְּגֹעַ,
פֶּן בְּרַגְלֵיכֶם תִּרְמְסוּנִי!
אָנָּא חָנּוּנִי!
מֵעָפָר הֲרִימוּנִי,
פֶּן אֶהְיֶה לְמִרְמַס רַגְלַיִם;
בְּיֶדְכֶם שָׂאוּנִי
אֶל עֵדֶן גַּנִּי,
אֶל גַּן מַחְמַד עֵינַיִם."
"בִּרְאוֹתִי בַּגַּן שׁוֹשַׁנָּה נְטוּעָה
תִּשְׁתַּפֵּךְ עָלַי נַפְשִׁי וְרוּחִי;
גַּם אָנֹכִי הָיִיתִי מְאֻשָּׁרָה כָמוֹהָ
נָתַתִּי רֵיחַ נִיחוֹחִי,
בְּכֶרֶם הַמֶּלֶךְ הָיִיתִי פּוֹרַחַת
רוּחַ צַד שָׁאַפְתִּי,
הַחַרְסָה מִמַּעַל בְּקַרְנֶיהָ זוֹרַחַת
וְעַתָּה בַיָּד נִקְטַפְתִּי;
זֶה קוֹטֵף, זֶה חוֹמֵס,
זֶה טוֹרֵף, זֶה רוֹמֵס,
מֵאָז לֹא מָצָאתִי מָנוֹחַ,
גַּלְמוּדָה שׁוֹכֶבֶת,
מִמָּטָר נִרְקֶבֶת,
נִרְקֶבֶת עַד אֵין בִּי כֹחַ".
בְּעוֹד הַשּׁוֹשַׁנָּה מַר תְּיַלֵּלָה
עַל אָבְדַן תִּפְאֶרֶת פְּרָחֶיהָ,
וְהִנֵּה מַלְאַךְ יָי נִצָּב בַּמְּסִלָּה,
מִמָּרוֹם שֻׁלַּח אֵלֶיהָ.
– "מִי אַתְּ, עֲנִיָּה, מִי אַתְּ, אֻמְלָלָה?
אֵיפֹה הָיִית עַד כֹּה?
מָתַי נִקְטַפְתְּ, יַד מִי בָךְ חָלָה,
וְעַתָּה מַה לָּךְ פֹּה?"
וַתַּעַן הַשּׁוֹשַׁנָּה
בְּקוֹל מַר כַּלַּעֲנָה:
– "אוֹי לִי כִּי יָרַדְתִּי שְׁאוֹלָה,
מִצִּיּוֹן אֲנִי,
יְהוּדָה שְׁמִי,
וְעַתָּה הִנְנִי בַגּוֹלָה."
"לִפְנֵי שְׁנוֹת אַלְפַּיִם הָיִיתִי בְרוּכָה
בַּמְּלָכִים הָיִיתִי הַגְּבֶרֶת:
בְּיָדִי אָז שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה
עַל רֹאשִׁי - כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת,
מְלָכִים מָשַׁחְתִּי מִגֶּזַע יְהוּדָה,
וְאַהֲרֹן – כֹּהֲנֵי אֵל,
וְעַתָּה נִשְׁאַרְתִּי שְׁכוּלָה, גַּלְמוּדָה,
וְאֵין לִי מוֹדָע וְגוֹאֵל!
לִסְפָרַד נִגְלֵיתִי,
לְדָתָם נִקְרֵאתִי,
בְּקִנְאַת הַדַּת אֲכָלוּנִי,
הִרְבּוּ חֲלָלַי,
זְקֵנַי וְעוֹלְלַי,
עַד כִּי כָלָה גֵּרְשׁוּנִי!"
כַּשּׁוֹשַׁנָּה בַצִּיָּה נִדְמֵית בַּת-יְהוּדָה,
בָּרֶפֶשׁ נִרְמָסִים פְּרָחַיִךְ;
בְּזוּיָה אַתְּ, שְׁבוּיָה, טְרוּפָה, גַּלְמוּדָה,
אֵין מִי יְרַחֵם עָלַיִךְ.
אָבַדְתְּ עַמֵּךְ, אָבַדְתְּ עֻזֵּךְ,
אָבַדְתְּ אַף נֶצַח וָחַיִל;
אַךְ אֱמוּנָתֵךְ הִיא תִקְוָתֵךְ
בְּאֹרֶךְ אִישׁוֹן הַלַּיִל.
זַעֲקִי לֶאֱלֹהַיִךְ
עַד יְרַחֵם עָלַיִךְ,
חַכִּי עַד יְקַבְּצֵךְ צִיּוֹנָה,
וִיחַדֵּשׁ יָמַיִךְ
כִּימֵי עֲלוּמַיִךְ
וְלִירוּשָׁלַיִם תָּשׁוּבִי בְּרִנָּה.
ועוד שמענו בהרצאה הזֹאת שהיתה מתובלת בשירים נוספים ובחוש הומור
על אמנון ותמר שהוא שמו הנפוץ של סֶגֶל שְׁלָשׁ גּוֹנִי
יש הטוענים כי ספרו של אברהם מאפו "אהבת ציון"
שגיבוריו הם אמנון ותמר, תרם ליצירת הצירוף "אמנון ותמר" ככינוי לזוג אוהבים
ולהשתרשות השם "אמנון ותמר" כשם לפרח.
ואם עסקינן בשפה העברית בחיפושי מצאתי מִלים חדשות שכנראה רובן לא בשימוש היומיומי וגם לא יהיו בעתיד
