יומני היקר

  באחת מקבוצות בפייסבוק בה מזכירים אירועים בכל מיני תחומים

 ראיתי שלספר : ציפור הנפש מלאו 33 שנים !

וזה הביא אותי להזכר בספר

לקנותו  לנכדתי  ולקרא בו שוב

מיכל סנונית כתבה את הספר  בשנת 1985  .

הספר הפך עד מהרה לרב מכר בינלאומי, שזכה בפרסים רבים, וובשנת 1993 זכה במקום הראשון בתחרות עולמית לספרי ילדים

שנערכה בז'נבה .

כמו כן הספר תורגם לעשרות שפות

בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ועוד אף פעם,

אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו- אף לא פעם אחת-

כל עוד אנו חיים. בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו.

ציפור הנפש בנויה מגרות מגרות, אשר רק היא יכולה לפתוח אותן. כל מגרה מייצגת רגש, שברגע שהמגרה שלו נפתחת הוא מתפרץ.

על פי הסיפור "לפעמים יכול האדם לבחור לעצמו ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח.

ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו." ציפורי הנפש שונות ולכן אופיים של בני האדם שונה.

הספר מסתיים בהמלצה להקשיב לציפור הנפש שבתוכנו.

את ציפור הנפש אנו חשים אך אי אפשר לצלם ולכן  אני מצרפת מספר צילומים מהאוסף שלי

של   הפרח היפהפה שלעולם לא מאכזב ביופיו  המופלא

ציפור גן עדן -סטרליציית המלכה .

ערכתי בקולאז' . הפרח  בצד ימין למטה -  ציפור גן עדן הלבנה הגדולה, ציפור גן עדן בננה, סטרליצייה ענקית ועוד.

זה שיח המתנשא לגובה 6 מטר  עם גזע עבה ועלים רחבים המזכירים את עלי הבננה ,

הפרחים דומים בצורתם לפרחי ציפור גן עדן אבל הם ענקיים. רוב הפרחים בתפרחת בצבע לבן ומיעוטם בצבע כחול.

{הכותרת נתן זך}

 חלפה שנה מאז הפסטיבל למחולות בכרמיאל

זכרונות נעימים משנים שחלפו

ריקודים (כמעט) עד אור הבוקר

השתנו הזמנים

היו שנים שלא נסעתי לחגוג

מכל מיני סיבות

ולשמחתי חזרתי למסורת הזאת .

כבר שנתיים או שלוש שאני בוחרת לצפות במופע אחד משפע המופעים המרהיבים

פסטיבל המחולות הוא לא רק  ריקודי עם ישראלים

בפסטיבל זה הזדמנות פז לצפות במופעי להקות מחו"ל בבלט ובריקודים בסגנונות שונים

מופעים בהיכל התרבות.

לפני שנתיים צפיתי במחול ספרדי מדהים

ואשתקד ב"כרמן" , בביצוע נפלא ביותר ! של להקת מחול הונגרית

והשנה רכשתי מבעוד מועד כרטיס לבלט -מנילה

הרכישה מבעוד מועד הכרחית כי הכרטיסים אוזלים במהירות  מירבית

לצערי לא תמיד אני יודעת אם אוכל לנסוע ( חום כבד ועוד...שלא אפרט) אבל אני לא מוותרת

 קמתי בבוקר (יום שלישי) בתחושה לא טובה

אבל במשך היום חל שיפור לטובה!

 ונסעתי לפנות ערב לכרמיאל ( הפעם ברכבת )

  למופע בלט המבוסס   על אגדת עם פיליפינית מהמאה ה-15

על שלושת בניו של מלך ועל מסעם הארוך ביערות הממלכה כדי למצוא  את "ציפור הקסם" - היה מרגש ומלהיב.

הרקדנים רקדו בכשרון רב , המפע קצבי מאוד ,35 רקדנים בתלבושות מרהיבות והמופע סוחף .

הלהקה נוסדה בשנת 1995, הופיעה כ- 4,900 פעמים בפיליפינים וערכה 180 סיורים ברחבי העולם

עם למעלה מ-1,000 הופעות.

ישראל - אני "חולה" עלייך!

ישראל בת שישים ושמונה   

מאת: דייויד סלע

בימים בהם אנו מהלכים עם הראש מורכן,
כשצרות נופלות עלינו -  מכאן ומכאן,
בימים בהם אוחז בנו מן ייאוש,
ועמישראל נראה פתאום -  קצת חלוש,
בימים כאלה - אספר אודות נפלאותייך -
מדינת ישראל - אני "חולה"  עלייך!!!

בזמן שהעיתונות צועקת "שחיתות",
והטלוויזיה מיד אחריה צווחת ברהיטות,
ש - "ברור שאיבדנו את הכיוון -
כולם גנבים ואין אף פוליטיקאי הגון ",
בימים כאלה - אספר סיפור אהבה -
ביני - סתם אזרח פשוט - ובין המדינה.

כי המדינה הזאת - כמו אישה מופלאה,
לעיתים מסתורית, לעיתים פרועה,
היא יפה ומאתגרת, היא מריחה נפלא,
וכשצריך - אוספת היא אותי אליה בחמלה,
היא מגלה בי דברים שאפילו אני אינני מכיר  -
והקשר איתה - גם בגיל שישים ושמונה - הוא פשוט אדיר!

כי המדינה הזאת היא גם תושביה,
אלה שבאו מכול פינות העולם - דווקא אליה,
אמנם מעט רעים, כמו בכל מקום, אכן,
אך בכל יום ויום אני אומר שיתכן -
שבגלל חלק מאלה שפה - אלה הטובים,
שווה לחיות פה - לעולמי עולמים!!!

כי המדינה הזאת היא גם נופים,
איפה בעולם אחווה עוד כאלה חוויות וריגושים,
כמו לרדת לים המלח ביום אביב,
או לצפות מהגולן בכינרת - זה ממש מגניב,
או ליהנות מהזריחה מעל פסגת הר הצופים,
מכל מקום שאביט - נופים ועוד נופים.

כי המדינה הזאת היא גם ריחות,
היש עוד מקום בו כה נפלאות הפריחות,
וריח הפרדסים בשעת בקיעת ניצת התפוז,
כמה נפלא! מי בכלל ירצה מפה לזוז?
וריח המלוח, וריחו הנפלא של הירדן,
האמינו לי - ממש אין על מה להתלונן.

כי המדינה הזאת היא גם קולות,
איפה בעולם יש עוד בליל כזה של מקהלות,
בכל השפות והסלנג שרק אפשר,
וכל זה יהיה פה - גם מחר,
וזה עושה את החיים פה כה מעניינים,
זה מוכר, זה שלי, זה נעים!

כי המדינה הזאת היא גם סמלים בליבי,
ואני רוצה להודות לך, אלי,
שנתת לי לחיות במקום כה נפלא -
בו יש סיבה לחיות, בהחלט יש על מה,
שבו שירת ההמנון, הדגל, חזרה מחו"ל ועוד -
מעלים לחלוחית בעיניי, ואני נרגש מאוד!

כי המדינה הזאת היא גם חברים,
איפה יש עוד בעולם כאלה אנשים,
רק בנכר אתה לומד להעריך את העוצמה,
של חברות ישראלית, חבר אמיתי, חברה,
חברים שאוהבים אותך, אוהבים מאוד,
אנשים שאיתם אתה רוצה להיות - עוד ועוד.

כי המדינה הזאת היא כל כך הרבה,
שאם רק אבחר - אראה גם אראה,
שזה המקום הכי נפלא בעולם, למרות -
שחיתות, מרמה, גניבות ומריבות.
ולכן  ישראל אהובתי - אל נא תעלבי ממשנאייך-
אני, אזרח פשוט -  פשוט חולה עלייך!!! 
                         
                                                       דייויד סלע
                                                          יו"ר- "המועצה לקידום המורשת הישראלית"
                                                        ועורך "אתר נוסטלגיה אונליין"

וגוגל מציין את החג בדודל היומי

 כשנכנסו לגור בבית

לא היה כסף בידם לקנות וילונות

נזכרה בצעיף (שַאל) שסבתה נתנה לה כמזכרת

זה שהיתה מתעטפת בו

כשישבה על הכורסא ונמנמה

ותלתה אותו על החלון

הוילון היה מתנפנף לו ברוח שנשבה מהים

החלון היה פתוח

שנים חלפו מאז

עזבו, נטשו את ביתם

והלכו

לא יודעת לאן

לא יודעת מה עלה בגורלם .

חלודה ועזובה פשטו בבית

בשכונה

רחוב שהבתים בו עומדים להריסה

נותר חלון (סגור) עם הוילון

בקרוב

תקום  שם שכונה חדשה ...