יומני היקר

אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...

ארכיון:

<< דצמבר 2020 >>
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
		1	2	3	4	5
6	7	8	9	10	11	12
13	14	15	16	17	18	19
20	21	22	23	24	25	26
27	28	29	30	31

הבלוג חבר בטבעות:

בלוגים איכותיים

עברית שפה יפה

עקרבים

הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ׳”׳¢׳‘׳¨׳™׳× ׳©׳׳ ׳•. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פרח, שיר והשפה העברית

כולכם או רובכם אני משערת שמעתם לאחרונה על חידושי האקדמיה ללשון בנושא כתיב מלא

יש דעות רבות בעד ונגד

אבל לא על הנושא הזה נושא הפוסט

ההקשר הוא השפה העברית .

באחד האמשים ( כך כתב אפרים קישון) נכחתי בהרצאה מעניינת של אבשלום קור על תולדותיה של השפה העברית

בין השאר הוא הזכיר את השיר הראשון שנכתב בעת החדשה על ידי אליקום צונזר

בשנת 1860

אֱליָקוּם צוּנְזֶר (בכתיב יידי: צונזער; 28 באוקטובר 1836, וילנה – 22 בספטמבר 1913, ניו יורק),

שנודע בכינויו אליקום בדחן, היה בדחן ומשורר יידי יהודי ידוע במזרח אירופה ובהמשך בארצות הברית.

לשיר הזה קדם השיר ביידיש שכתב בשם : דִי בְּלוּם (=הפרח)

( לפי הסבר של אליהו הכהן חוקר הזמר העברי)

ובעברית שמו : השושנה

עם ישראל נמשל לשושנה .

( בסוף הרשומה ביצוע השיר ע"י נחמה הנדל)

מילים : אליקום צונזער
לחן : עממי פולני, אליקום צונזער
כתיבה: 1860

עַל אֵם הַדֶּרֶךְ שָׁמָּה מִתְגּוֹלֶלֶת
שׁוֹשַׁנָּה חַכְלִילַת עֵינַיִם,
נֶהְדֶּפֶת מִסַּעַר עָלֶיהָ נוֹבֶלֶת,
שׁוֹכֶבֶת פֹּה מִיּוֹמַיִם.
וְהִיא מִתְחַנֶּנֶת לְכָל נוֹסֵעַ:
"אָנָּא, אִישִׁים, חָנּוּנִי!
שִׁמְרוּ צַעֲדֵיכֶם אוֹתִי מִנְּגֹעַ,
פֶּן בְּרַגְלֵיכֶם תִּרְמְסוּנִי!
אָנָּא חָנּוּנִי!
מֵעָפָר הֲרִימוּנִי,
פֶּן אֶהְיֶה לְמִרְמַס רַגְלַיִם;
בְּיֶדְכֶם שָׂאוּנִי
אֶל עֵדֶן גַּנִּי,
אֶל גַּן מַחְמַד עֵינַיִם."

"בִּרְאוֹתִי בַּגַּן שׁוֹשַׁנָּה נְטוּעָה
תִּשְׁתַּפֵּךְ עָלַי נַפְשִׁי וְרוּחִי;
גַּם אָנֹכִי הָיִיתִי מְאֻשָּׁרָה כָמוֹהָ
נָתַתִּי רֵיחַ נִיחוֹחִי,
בְּכֶרֶם הַמֶּלֶךְ הָיִיתִי פּוֹרַחַת
רוּחַ צַד שָׁאַפְתִּי,
הַחַרְסָה מִמַּעַל בְּקַרְנֶיהָ זוֹרַחַת
וְעַתָּה בַיָּד נִקְטַפְתִּי;
זֶה קוֹטֵף, זֶה חוֹמֵס,
זֶה טוֹרֵף, זֶה רוֹמֵס,
מֵאָז לֹא מָצָאתִי מָנוֹחַ,
גַּלְמוּדָה שׁוֹכֶבֶת,

מִמָּטָר נִרְקֶבֶת,
נִרְקֶבֶת עַד אֵין בִּי כֹחַ".

בְּעוֹד הַשּׁוֹשַׁנָּה מַר תְּיַלֵּלָה
עַל אָבְדַן תִּפְאֶרֶת פְּרָחֶיהָ,
וְהִנֵּה מַלְאַךְ יָי נִצָּב בַּמְּסִלָּה,
מִמָּרוֹם שֻׁלַּח אֵלֶיהָ.
– "מִי אַתְּ, עֲנִיָּה, מִי אַתְּ, אֻמְלָלָה?
אֵיפֹה הָיִית עַד כֹּה?
מָתַי נִקְטַפְתְּ, יַד מִי בָךְ חָלָה,
וְעַתָּה מַה לָּךְ פֹּה?"
וַתַּעַן הַשּׁוֹשַׁנָּה
בְּקוֹל מַר כַּלַּעֲנָה:
– "אוֹי לִי כִּי יָרַדְתִּי שְׁאוֹלָה,
מִצִּיּוֹן אֲנִי,
יְהוּדָה שְׁמִי,
וְעַתָּה הִנְנִי בַגּוֹלָה."

"לִפְנֵי שְׁנוֹת אַלְפַּיִם הָיִיתִי בְרוּכָה
בַּמְּלָכִים הָיִיתִי הַגְּבֶרֶת:
בְּיָדִי אָז שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה
עַל רֹאשִׁי - כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת,
מְלָכִים מָשַׁחְתִּי מִגֶּזַע יְהוּדָה,
וְאַהֲרֹן – כֹּהֲנֵי אֵל,
וְעַתָּה נִשְׁאַרְתִּי שְׁכוּלָה, גַּלְמוּדָה,
וְאֵין לִי מוֹדָע וְגוֹאֵל!
לִסְפָרַד נִגְלֵיתִי,
לְדָתָם נִקְרֵאתִי,
בְּקִנְאַת הַדַּת אֲכָלוּנִי,
הִרְבּוּ חֲלָלַי,
זְקֵנַי וְעוֹלְלַי,
עַד כִּי כָלָה גֵּרְשׁוּנִי!"

כַּשּׁוֹשַׁנָּה בַצִּיָּה נִדְמֵית בַּת-יְהוּדָה,
בָּרֶפֶשׁ נִרְמָסִים פְּרָחַיִךְ;
בְּזוּיָה אַתְּ, שְׁבוּיָה, טְרוּפָה, גַּלְמוּדָה,
אֵין מִי יְרַחֵם עָלַיִךְ.
אָבַדְתְּ עַמֵּךְ, אָבַדְתְּ עֻזֵּךְ,
אָבַדְתְּ אַף נֶצַח וָחַיִל;
אַךְ אֱמוּנָתֵךְ הִיא תִקְוָתֵךְ
בְּאֹרֶךְ אִישׁוֹן הַלַּיִל.
זַעֲקִי לֶאֱלֹהַיִךְ

עַד יְרַחֵם עָלַיִךְ,
חַכִּי עַד יְקַבְּצֵךְ צִיּוֹנָה,
וִיחַדֵּשׁ יָמַיִךְ
כִּימֵי עֲלוּמַיִךְ
וְלִירוּשָׁלַיִם תָּשׁוּבִי בְּרִנָּה.

ועוד שמענו בהרצאה הזֹאת שהיתה מתובלת בשירים נוספים ובחוש הומור

על אמנון ותמר שהוא שמו הנפוץ של סֶגֶל שְׁלָשׁ גּוֹנִי

יש הטוענים כי ספרו של אברהם מאפו "אהבת ציון"

שגיבוריו הם אמנון ותמר, תרם ליצירת הצירוף "אמנון ותמר" ככינוי לזוג אוהבים

ולהשתרשות השם "אמנון ותמר" כשם לפרח.

ואם עסקינן בשפה העברית בחיפושי מצאתי מִלים חדשות שכנראה רובן לא בשימוש היומיומי וגם לא יהיו בעתיד

נכתב על ידי נ*גה , 22/6/2017 10:05 בקטגוריות העברית שלנו, שירים
22 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

עלי מוהר/לזכרו

עֵלִי מוהר

עלי מוהר – ויקיפדיה

(30 בדצמבר 1948- 30 בנובמבר 2006)

מוהר כתב פזמונים מפורסמים רבים כמו "שיעור מולדת", "תן לי יד" ו"16 מלאו לנער","הורה היאחזות" "רוח סתו" ,

וגם כתב שני טורים אהובים במקומון התל-אביבי "העיר" (החל בשנות ה-80) - "מהנעשה בעירנו" ו"השער".

פני השמיים
לחן : יוני רכטר

שוב קדרו פני השמיים
גשם לא יורד עדיין
אך מעל העיר תלויה דמעה -

לא יודע מי
עבר פה לפנות בוקר
ופיזר ריחות של חורף
לא, עוד לא קריר, אבל כמעט

והעננים שטים מזרחה,
ודומם הוא מסעם
ואולי גם אנו ככה
נרחף דומם, בחלל עולם

שוב הרוח מבדרת
שער ילדה שממהרת
מישהו סוגר את התריסים

עוד עלה נושר בשקט
ובינתיים
יהלום רועד של מים
צץ פתאום אצלך על הריסים

לפעמים
אני רוצה כל כך
פשוט לומר לך הכל,
אך הלב מתמהמה,
וחולף הזמן,
שט לו כמו ענן

שוב קדרו פני השמיים
ופלגים קטנים של מים
בצדי הכביש כבר מפכים -
מה זה מתרגש בי פתאום בפנים?
הנה שוב התחילו הגשמים

YouTube - פני השמים - יוני רכטר ועלי מוהר -

אהבתי את מכתבו האירוני שנשלח, לכאורה, לראש העיר תל־אביב,

ובו רוטן מוהר על המעטת השימוש החיוני בחיריק

על הגיית הֶ במקום הִ בבניין הפעיל(נלקח מתוך fresh.co.il)
היעלמו של החיריק
ראש העיר, תדע לך -(.il)
החיריק נעלם מנוף עירנו. כן כן, מה שאתה שומע - החיריק. זוכר אותו? התנועה הקטנה הזאת?

שבתחתית השורה כזה?
זה שכשהאות י' מצטרפת אליו הוא הופך לתנועה גדולה ונקרא חיריק מלא כאילו? - זה.( fresh.co.il)
הוא נעלם. כלומר הולך ונעלם. יש כבר אזורים בעיר שבהם כמעט לא תשמע אותו. אתה יודע מה? -
נסה למצוא איזה חיריק בסביבות שינקין; אני בספק אם תוכל. באמת. לפעמים נדמה שאנשים מתחת
לגיל 25 כבר לא מכירים בכלל את החיריק; הם אומרים:
''הֶרגשתי'', ''הֶתחלתי'', ''הֶמלצתי'' - הכול בסֶגול. כאילו אין חיריק בעולם. כאילו לא היה כלל.

כאילו אין
בכלל בניין ששמו ''הפעיל'' - אתה זוכר את ''הפעיל'', אני מקווה! -

וכאילו כל העסק הזה שנקרא חיריק לא היה ולא נברא!

למה זה קורה? - שאלה טובה! תאמין לי שאני שובר את הראש ולא מוצא תשובה. סביר להניח שהסיבה
היא עצלות: כנראה יותר קל לבטא סגול מאשר חיריק, המאלץ את הדובר להרחיב קצת יותר את פיו
ולמתוח מעט את השפתיים לכיוון האוזניים. אבל האם זוהי באמת הסיבה? מה כבר קשה כל כך בלהגיד
''הִרגשתי''? ואיך אפשר לא לחוש את ההבדל העצום בינו לבין הכיעור המרושל, הפרוץ ופעור הפה, של ''הֶרגשתי''?(co.

il)
ראש העיר, תגיד אתה בעצמך - כלום ייתכן שהעיר העברית הראשונה תישאר בלי חיריק? יכול להיות
דבר כזה? הרי נתן אלתרמן, תושב העיר ומשוררה, כתב ב''ספר התיבה המזמרת'' שיר שלם על
החיריק, המחזיק יותר מ-20 (!) בתים, ושמו ''מעשה בחיריק קטן''!
והרי גם את שם העיר אין לתאר בלי החיריק, שלא לדבר על רחובות כמו דִיזנגוף או שיינקִין. ו

כן גם הזִיפזִיף והמיִם ששימשו לבנייתם.(

ראש העיר! אני ממליץ ומציע לך בזה להקים סח''מ, סיירת חיריק מיוחדת, שתורכב מפקחים יודעי לשון,
שיהיו להם גם שיניים: יהיה בסמכותם לקנוס את עברייני החיריק בשיעור שינוע בין 400 ש''ח על סירוס
חיריק בתחילת מילה (ששם זה חמור יותר, במיוחד ב''הפעיל''). ו-200 ש''ח על השמטת החיריק
בסיומה; רק תושבים אחדים יזכו (ורק באישור ממני) לפטור מיוחד מחיריק: לדוגמה: מאמן הכדורגל
הוותיק דוביד שוויצר, הנוהג זה שנים לדבר על ''הפועל תְ'לָבֶיב'' באופן העומד לדעתי מעל לכל תיקון.
אגב, כלום לא הגיע הזמן להעניק לו את תואר יקיר העיר?

ואילו את עברייני החיריק - להעניש! בכל חומר הדין! וראש העיר, אני מבקש ממך - אל תבוא ותגיד לי
פתאום שזו הצעה לא כל כך דמוקרטית! אני הובאתי לכאן להמליץ על דמוקרטיה? אתה שמעת ממני
את המילה דמוקרטיה? אז מה אתה מכניס לי פתאום דמוקרטיה? ביקשתם שאני אייעץ? -

אז תנו לי
לייעץ! עזרו לי! הצלת החיריק חשובה יותר כרגע, תאמין לי!

(עלי מוהר, ''העיר'', 1997)

ועל זה כבר דנו כאן

ואחד משיריו הידועים :

כוורת - שיעור מולדת

ועוד ביצוע...

חוה אלברשטיין - שיעור מולדת

וקטע משיר שתרגם:

והגשם יבוא
מילים ולחן: אנטוניו קרלוס ז'ובים

            והגשם יבוא
             וישטוף כל כאב
            זה המתח שתם
            זו שמחה שבלב ...

* ובלי קשר מזכירה את כ" ט בנובמבר שהיה אתמול .

נכתב על ידי נ*גה , 30/11/2010 16:16 בקטגוריות משוררים, העברית שלנו
38 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה 1 הפניות לכאן קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

כינוי: נ*גה

מין: נקבה

תמונה

פרטים נוספים: אודות הבלוג

113,313

הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים