יומני היקר

"אף על פי שאין אני נביא ולא חוזה חזיונות הריני מודה שאני מטפח בליבי את התוחלת והאמונה

שביום מן הימים יתלקח עם ישראל באש התלהבות נפלאה."

 (מתוך מדינת היהודים / בנימין זאב הרצל)

את חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ( מאי - 1860 -יולי -1904)

אין צורך כמובן להציג

מגיל הגן מזכירים את שמו כחוזה המדינה ולומדים על פעלו,

  נזכרתי  בו היום כשהודיעו  באחת מערוצי הטלויזיה שהיום הוא יום הרצל !

  יום הרצל - י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל.                                          יום זה נקבע על ידי הכנסת בחוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), ה'תשס"ד-2004.

מטרת החוק "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל,                   לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל,                       מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני".

ונכנסתי לויקיפדיה לקרא את משנתו .

הרצל הכיר והושפע ממכלול של משנות הוגים אשר עסקו בזכויות בעת החדשה

ובכתביו נשמעים קולות מזרמי מחשבה בני זמנו,ליברליזם, סוציאליזם ועקרונות של שוויון ,

כתפיסת עולם מוצקה המונחלת לחוקת המשטר של המדינה המודרנית. הכללים החברתיים והמשפטיים שנוסחו בכתביו,

כמשרטט את דמותה של מדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל, הם:

• חברת היהודים תבנה בתים אשר יימסרו לפועלים במחיר נמוך.
• יום העבודה יכלול אך 7 שעות, ומי שיעבוד יותר - יתוגמל בהתאם.
• שוויון זכויות לנשים.
• החברה תדאג לעבודות יזומות לטובת מחוסרי העבודה, בלשונו "עזרת עבודה" וזאת במקום מתן צדקה למי שיכול לעבוד.
• ה"חברה החדשה" תבטח את חבריה כנגד מחלה, תאונה, מוות וכדומה. נשים הרות תקבלנה שכר מקופת הקהילה.
• כל אזרח יהיה מחויב לתת שנתיים לשירות צבאי או אזרחי או לעבודות ציבוריות.
• החינוך יהיה חינם מגיל הגן ועד לאוניברסיטה.
• מספר אנשי הצבא והמשטרה יעלה על 10% מכלל האוכלוסייה.
• המדינה תהיה נקייה ושומרת סביבה.
• המדינה תהא נדיבה ומפותחת מבחינת אמצעי חשמל מים משאבי טבע ובעיקר תרבות וחינוך,
• אשר תעניק לאזרחיה.

במדינה העתידית יהיו חופש דת, סמכויות אנשי הדת תוגבלנה.

הרצל שרטט הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה ללא כפייה דתית;

וכן, סבר כי הצבא יהיה נבדל מהפוליטיקה.

 אז יש לנו עוד מספר נושאים להשלים את המשנה שלו...

ולצילום המפורסם שלו מצאתי באינטרנט תמונה היתולית

כולנו יודעים שביום אֵבֶל מורידים את הדגל לחצי התורן,

 אבל היום נשאלתי על ידי ילד בן שש וחצי

למה? מדוע?

מניין נובע המנהג?

חפשתי בגוגל

וזאת התשובה היחידה שמצאתי

• ·        הנפת דגל בחצי התורן היא ביטוי לאבל במדינות רבות. אחד ההסברים למקור המנהג הוא מתן קדימות לדגל הסמלי הבלתי נראה של המוות.
• ·         הנס המלכותי של הממלכה המאוחדת, אשר משמש את
•          ריבון הממלכה המאוחדת,
• ·        אינו מורכן לעולם לחצי התורן, אפילו לאות אבל על מותו של הריבון,
• ·         משום שאף על פי שהריבון מת, תמיד יהיה מי שימלוך !

טוב, לא ממש משכנע ולא ממש מתאים להסבר לילד קטן.

         ובעקבות זה נזכרתי בדגל של הרצל

                 
שהוא הציע וזה רשום בכתב ידו

דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים.

הכוכבים הם שבע שעות הזהב של יום העבודה שלנו.

שכן בסימן עבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה. הצעתו של הרצל לא התקבלה.

הצעה אחרת שלו לדגל לא התקבלה גם היא, אך הפכה לבסוף לסמלו של הקונגרס הציוני.

 כדגל שני הציע הרצל מגן דויד שבכל אחד מששת המשולשים הקטנים שבקצותיו ישכון כוכב.

מתוך מחשבה שהדגל חייב להיות מושתת על שלושה עקרונות:

   מסורת, סמליות, פשטות.

על הדגל:
דגל מה הוא ?
" אדוני שואל בלעג : דגל מה הוא ? כלונס ויריעת – אריג?

 לא אדוני, דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים את הבריות לכל מקום שרוצים,

 אפילו לארץ הבחירה.

 למען דגל הם חיים ולמען דגל הם מוכנים למות"

כך כתב הרצל, חוזה המדינה , במכתב תשובה לברון הירש ,

   בתאריך 6.3.1895 .  

הדגל של 'צים' מבוסס על הדגל של הרצל

בנימין זאב הרצל
 ש"חוגג" בעוד  כשלושה ימים  יום הולדת! 

  שבמקרה חל ב-14 במאי  - יום הכרזת המדינה( לפי התאריך הלועזי) 

הרצל שאחת מאמרותיו היא:

"החלום אינו נבדל כל כך מן המעשה כפי שיש סבורים.

 כל מעשה האדם 
היו קודם לכן חלום ויהיו אחר כך לחלום".

בשנת 1897 נבחר דגל ישראל בקונגרס  באזל, על ידי דוד וולפסון

שלא ידע על עיצובו של הרב יעקב ברוך אזקוביץ, גם הוא כמו הרב הציע לשלב את הטלית - עם המגן דוד.
ב- 28 באוקטובר 1949, קבעה מועצת המדינה הזמנית את

הדגל שנבחר בקונגס באזל, כדגלה של ישראל.

 כבר בשנת 1885 (לפני כ־120 שנה) הוחלט להכין דגל במושבה

ראשון לציון.

 על הדגל המיוחד מסופר בקטע הבא:

 על פי יוזמתו של ישראל בלקינד, (מחברי ביל"ו) הוחלט לארגן חגיגה לילדי "החדר" (בית ספר עוד טרם היה אז בראשון לציון). נבחר ועד מיוחד לביצוע המשימה. התלמידים שוחררו מלימודיהם, ובאו לחגיגה כשהם לבושים בגדי חג, ומזהירים משמחה.
"ואני", כותב בלקינד, "ופאני מאירוביץ... היינו טרודים בינתיים בעשיית דגל".
"וזו הייתה דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתיים שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה דוגמת הטלית שלנו ומגן-דוד של תכלת באמצע. מקוצר הזמן לא יכולנו להוסיף שום מילים באמצע

דגל ישראל שהונף  באו"ם ב-1949

בהצטרפות ישראל לאו"ם.

חשיבות רבה ניתנת לאופן תליית הדגל על התורן:

• בדגלים שאינם סימטריים יופיע הצד החשוב יותר כשהוא קרוב לתורן.
•  בדגל צרפת למשל, יופיע תמיד הצד הכחול כשהוא קרוב לתורן.
• הבלאזון של הדגל תמיד יתאר אותו כך שהצד החשוב יראה משמאל,
•    בדגלים שהם סימטריים ביחס לציר האורך שלהם, כדוגמת דגל קנדה ודגל ישראל אין הבדל באופן ההנפה.