נכתב במקור ב30 במאי 2009
מכירים את זה שבפורומים השונים,
כל מי שעומדת לחצות מעבר חצייה מבקשת משלל חברותיה להחזיק לה אצבעות?
כן גם אני הייתי שם.
אני אגלה לכם סוד שלא אומרים בקול רם
זהו מדד לפופולאריות
גם זה וגם חיבוקי התמיכה המזוייפים.
נורא לאנעים לשמוע אבל תנסו במקום חיבוק לענות למישהי שם את דעתכן האמיתית ואם היא לא חופפת את
הכמיהה לחיבוקי אבוי לכן. תקבלו מחברותיה שטיפה בנוסח
איזו דוחה את היא רק רצתה חיבוק.
יש כמובן גם כאלו שמדווחות על כל שבב ויש כאלו שמדווחות לפני ניתוחים עבודה וכו'.
הרשו לי לגלות לכן סוד מדינה כמוס עוד יותר מהקודם.
אחזקת האצבעות הזו שווה לתחת.
היא כמו לירוק כשרואים חתול שחור
אמונה תפלה ותו לא שקיבלה מעמד וסטטוס גבוהים מהרצוי
עד כדי כך שנשים שעומדות לבצע בדיקות הריון אם הן לא קיבלו מספיק איקונים של אצבעות
מעבר להעלבות שהן חשות הן משחררות איזו הודעה של חשבתי שאיכפת לכן יותר
מה שבדרך כלל עוזר להביא עוד כמה אצבעות לרייטינג.
אני מרשה לעצמי לצחוק על זה היום כי כל האצבעות שהחזיקו עבורי כל אותן
חברות נפש? כל אותן חיבוקי תנחומים שקיבלתי אחרי שכל האצבעות היו שוות לערך
מדד האינפלציה בבנק אמריקאי בקריסה, כל אותן חברות נעלמו לאטומים מפחד להידבק במחלה החשוכה שנקראת אובדן הריון.
אני יודעת אני יודעת אני נשמעת לוחמנית למען האמת אני די משועשעת
זה רק נשמע כאילו ואני כועסת אבל אני באמת לא.
זה רק נראה לי עכשיו בהריון הזה כל כך מגוחך בצורה מטופשת
לדווח לחבורת נשים אנונימיות על כל בדיקה ולחשוב שזה מה שיגרום
לתוצאה לתקינות או לא
אני אפילו עכשיו לא מבינה איך חשבתי שזה ישפר את ההרגשה
אני חושבת שאחד הדברים הכי מזככים זה להיפטר מהצורך הזה
באישור של קבוצה גדולה לכל דבר שאתה עושה.
אולי זה מה שעושה לי עכשיו טוב
האנונימיות המוחלטת והמבורכת הזו
רק שתמשיך ככה
אני אהיה בסדר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
lulinka