מאז שעזבתי את ישרא פעם אחרונה אני מרגישה כאילו אני פחות מחוברת לעצמי.
קשה לי לבטא את עצמי, אני לא מחוברת לרגשות שלי. אני כמעט כבר לא כותבת, לא כתבתי שיר טוב כבר הרבה יותר מדי זמן וגם אין לי מוזה אין לי חשק אין לי דחף לזה וזה חסר לי. וזה מעצבן אותי שאני ככה.
אני רוצה להיות מחוברת לרגשות שלי.
אם מישהו ישאל אותי איך אני מרגישה אני לא בטוחה שאני אדע מה לענות לו.
עברתי היום על פוסטים ישנים, כאלה שכתבתי כשרק פתחתי את הבלוג. אמנם הייתי במקום אחר לגמרי בחיים שלי והייתי מאוד רגשנית, עוברת מהר מדיכאון לשמחה ומושפעת מאחרים ומבנים, כנראה שככה זה גיל ההתבגרות, אבל אני מתגעגעת לזה קצת.
אני רוצה להרגיש דברים חזק, ולרצות לבכות ולצרוח ולחייך ולהתרגש וזה פשוט לא קורה לי.
ויש אהבה בחיי, ויש התרגשות, ורצון, וציפייה, לעמים גם אכזבה וקצת דיכי. אבל זה לא כמו פעם. הלוואי וזה היה.