happiness.

כל בן אדם מגיע בחיים לשלב 'היער הסבוך'.

הרי באופן מטאפורי, כמו שכולנו נוהגים לומר...

החיים זה כמו דרך, עם הרבה מכשולים.

וזה נשמע כל כך פשוט..

אז יש שלב שאני נוהגת לכנות אותו 'היער הסבוך'.

חלק שבו אתה מרגיש אבוד,

מיואש.

לא יודע לאן לפנות.

העצים הגבוהים, העלים שנושרים,

מסתירים את הדרך שבה אנו אמורים ללכת..

הכל נראה שחור, אפלה שוררת באוויר

וכמובן, כמו כל בן-אדם קיים,

אנחנו מנסים...

ברוב הפעמים אנחנו טועים.

כי זה מה שרוצה אלוהים שיקרה,

כי מטעויות אנחנו רק לומדים.

והחלק הקשה, זה לאזור את הכוח להמשיך ולנסות

כי מטבעו של האדם,

זה לחשוב כי אם נשב ונחכה, משהו יגיע

אף אחד לא אוהב להתאמץ...

וכל דרך התמודדות של כל בן-אדם היא שונה.

אני למשל,

צריכה את הבן אדם שיעזור לי להתמודד

כי לבד, אני יודעת [או חושבת. אבל זה לא משנה],

אני לא יכולה למצוא את הדרך הנכונה...

הרגשת התלות הזאת, שנוצרת עם כל אחד שאני מכירה

וככה נוצרת האובססיה...

הדבר הכי גרוע שבן אדם יכול לפתח.

והכי קשה זה להיפתר ממנה.

אז אני רוצה לפעול בדרך הקלה...

אני לא אנסה להיפתר ממנה.

אני פשוט אשב ואחכה שמשהו יקרה...

שלא ינבל לגמרי. בבקשה...

שזה לא יקרה אף פעם.

זה הדבר היחיד שאני מבקשת ממך..