לגבי הפרק..
אפשר לטבוע
איכשהו הגענו למצב שאנחנו מתנשקים בפרעות על השולחן שבמשרד שלי
רק קולות התנשפות יצאו מאיתנו ,המוח שלי לא יכל לחשוב על משהו אחר חוץ מעל הנשיקה
הוא הושיט את ידו והעיף את הדפים שהיו על השולחן והושיב אותי עליו שאנחנו עוד מתנשקים
''רגע..''אמרתי ושמתי 2 אצבעות על שפתיו
''מצטער '' הוא אמר והתרחק ממני ,עצמתי את עיניי במטרה לחשוב על מה שקרה
''אני אלך להמשיך לעבוד '' הוא אמר במבוכה ויצא מהחדר
''מקס..''אמרתי בשקט ,הוא לא שמע ,הוא כבר סגר את הדלת
מה זה היה?!
''מקס!!!'' צעקתי ויצאתי למסדרון השקט ,הוא בדיוק עמד מול החדר שלו ,הוא הסתובב
''בוא שניה '' אמרתי ,הוא התקדם אליי באיטיות ,ניכנסתי לחדר והוא ניכנס אחריי
''מה רצית?'' הוא שאל
''אממ..לדבר?!'' שאלתי בקול של מובן מאליו
''אין לי מה להגיד..''הוא אמר
''מזה היה?'' שאלתי
''לא יודע אני מצטער..''הוא אמר
''אני צריכה להתנצל..אני נישקתי אותך..''אמרתי במבוכה
''את לא..אני התקרבתי אליך ראשון ,אני לא מבין למה זה בכלל ניכנס לי לראש ''הוא אמר בעצב
''אתה לא היית ראשון ,טוב זה לא משנה..זאת הייתה טעות נכון?''שאלתי
''ברור! זה לא משהו שהיה צריך לקרות בכלל! את יכולה לשכוח מזה '' הוא אמר ונאנחתי ,פשוט ישבנו אחד מול השני ,בשקט ,לא היה לנו על מה לדבר ,היה מתח באויר ,מבטים שיכולים להרוג
''הינה הצוות הכי טוב שלי!!!!'' ניכנס לחדר שלי הדוקטור האחראי על שנינו
''עא?'' שאלנו פה אחד
''אתם הצוות הכי טוב שלי!! ונכון שאתם ערים?!!? כן!! איזה אושר! שנייכם נישארים עכשיו למשמרת לילה!'' הוא אמר
''מה?!'' צעקנו
''כן..שנייכם נישארים פה למשמרת לילה'' הוא אמר
''לא אנחנו לא! דוקטור יש לי חיים'' אמרתי
''אני יודע ,יש לי אישה בבית ,ילדים משפחה כלב..אני גם חייב להגיע הבייתה עברתי את כל הקומה אפ'חד פה לא מוכן להישאר אתם הצוות הכי מעולה שלי אתם פועלים טוב יחד אתם נפלאים אני מאושר ממכם...וגם לא נישאר לי יותר ממי לבקש..''הוא אמר
''אני מוכן להישאר..''אמר מקס
''מקס!!'' צעקתי
''את רואה?! תקחי דוגמא מהשותף שלך! הוא מוכן להקריב את עצמו בשביל משמרת לילה עלובה '' הוא אמר
''ממש להקריב את עצמו..''אמרתי בגילגול עיניים
''את נישארת נכון?! תגידי לי שכן! בבקשה דיאנה! את האפשרות היחידה שלי כרגע ''הוא התחנן
''בסדר בסדר אבל אתה חייב לי טובה!'' אמרתי
''תודה!! ממש תודה!! אתם צוות ניפלא! אני בטוח שתסתדרו! התחנה נישארת ריקה אתם היחידים שהסכימו להישאר! משמרת בוקר תבוא בשעה שש בבוקר המשמרת בוקר היא ריקי וטיילור '' הדוקטור אמר
''טוב בוס '' אמרתי ונאנחתי
''להתראות ,ערב נעים '' הוא אמר ויצא מהחדר
''משמרת לילה! אני לא מאמינה '' אמרתי ונאנחתי
''אני אוהב משמרות לילה ,המקום שקט ,אין פה אפ'חד ,אתה יכול להתעסק בסתם דברים ,לא חובה עבודה ,אין את הדוקטור שישגיח עלייך ,אין אנשים אחרים שילשינו עלייך בדרך כלל אין עבודה ,מה רע?'' מקס שאל
''אני שונאת משמרות לילה כי אני תמיד נירדמת ,משעמם פה! אין אקשן ''אמרתי בגילגול עיניים
''זה הכיף במשמרות זוגיות ,שאחד יכול לנמנם והשני בינתיים על המשמר '' הוא אמר
''צודק '' אמרתי בגיחוך
''יהיה בסדר ''הוא אמר ותפך על כתפי
''אני מקווה ''אמרתי והבטתי בעיניו שהיו בצבע דבש ,הוא חייך חיוך קטן ,חייכתי חיוך רחב ,הוא הצמיד את שפתיו אליי וניסחפנו לנשיקה לוהטת כמו מקודם
היו דפיקות בדלת ,התרחקנו במהרה ,הדוקטור ניכנס מיד בתום הדפיקות
''אני זז ,תשמרו לי על המקום הזה ,אני סומך עלייהם אתם הצוות הכי טוב שלי '' הוא אמר וסגר את הדלת
''אתם הצוות הכי טוב שלי'' מקס חיקה אותו בצורה מצחיקה
''אדיוט '' אמרתי והוא צחק ונישק אותי שוב ,המגע שלו כל כך ממכר
התיישבנו על הספה במשרד שלי ולאט לאט נישכבנו אחורה ,הוא העלה לי את החולצה והורדתי אותה מעליי
ואז היה צילצול טלפון
''אני לא מאמינה '' אמרתי והוא קם ממני והלכתי לענות שאני בחזייה ,זאת פעם ראשונה שאני עונה לטלפון שאני ככה
זאת סתם הייתה שיחה מפגרת ביררו משהו לגביי גופה ,השיחה לקחה רבע שעה והוא התייבש בינתיים
''לילה טוב '' סיימתי את השיחה והנחתי את הטלפון על השולחן
''מצטערת..''אמרתי
''זאת העבודה שלנו את יודעת ''הוא אמר בגיחוך
''כן אה?'' שאלה רטורית
''תזכירי לי איפה היינו..''הוא אמר וניצמד אליי
''היינו בדרך לחדר מנוחה '' אמרתי והוא צחק
''צודקת ''הוא אמר והלכנו לשם שאנחנו מחובקים
החדר הזה מורכב מ2 מיטות מתקפלות 2 ספות זוגיות ומטבחון ,אנשים באים לפה בשביל להתרענן ולנמנם
הפעם באנו לשם לסיבה אחרת
נישכבנו על המיטה המתקפלת
''אני לא מסוגל עם הרעשים האלה בואי לספה '' הוא אמר אחרי שהמיטה עשתה יותר רעשים מכל תזוזה קטנה שלנו ,צחקתי מעט ועברנו לספה הזוגית ,נישכבתי עליו והמשכנו להתנשק ,הוא הוריד לי את המכנס והרמתי לו את החולצה....
.
.
התלבשנו בחזרה אחרי מה שהלך פה על הספה ,זה היה כיף
''זה היה מדהים '' הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה
''כן..את המשמרת הזאת אני לא אוכל לשכוח ''אמרתי ,הצלחתי לשכוח את החבר שלי
''תמיד חיבבתי אותך אבל לא האמנתי שיהיה לי אומץ להתחיל משהו '' הוא אמר וחייכתי אליו חיוך קטן
''אבל בסוף זה קרה ''אמרתי לו
''אהאה..''הוא אמר וסידר קצת את שיערו ,הוא היה יפה ,הוא פשוט בן אדם יפה ,הוא הביט בי וליטף את פניי
''איך לבחורה יפה כמוך אין חבר? אני לא מבין את זה ''הוא שאל
''למעשה יש לי '' אמרתי בחשש הוא התרחק ממני קצת והסתכל עליי בבילבול
''מה?'' הוא שאל בהלם
''יש לי חבר '' אמרתי בשקט
''מי זה? ממתי? איך לא ידעתי את זה?!'' הוא שאל
''לא יודעת מלפני כמה זמן ,לא שאלת ,וזה הגיטריסט של סימפל פלאן '' עניתי על כל השאלות
''אין מצב! את משקרת לי נכון?!''הוא שאל
''אני לא ,אני באמת איתו ,קוראים לו סבסטיאן ''אמרתי בהיסוס
''אין סיכוי..אני לא מאמין לך '' הוא אמר
''רוצה הוכחה?'' שאלתי
''כן!'' הוא אמר
''בוא איתי למשרד שלי ,יש שם תמונה שלנו ''אמרתי והוא בא איתי למשרד ,המסדרון היה חשוך המקום היה שומם ,יכולתי לשמוע את הרעש של הגופות ,כאילו של המקררים של הגופות
ניכנסנו למשרד שלי הלכתי אל השולחן והבאתי לו תמונה שלי ושל סאב מתנשקים ,הוא הביט בתמונה זמן רב
''נו? מאמין?'' שאלתי
''אני מאמין ולא מאמין '' הוא אמר
''מה?'' שאלתי בבילבול
''אני מאמין שיש לך חבר ,אני לא מאמין שגרמתי לך לבגוד בו '' הוא אמר שקוע בתמונה
''אל תרגיש אשם ,זאת לא ממש אשמתך'' אמרתי וניגשתי אליו
''זה כן..לא הייתי צריך להתחיל את זה ''הוא אמר
''לא ידעת '' אמרתי
''לא חשבת ליידע אותי!''הוא אמר בקול חזק
''אני מצטערת..''אמרתי בעצב
''סליחה..דיאנה אני באמת מחבב אותך ,אני לא רוצה לוותר עלייך..'' הוא אמר
''גם אתה חשוב לי ,אני מרגישה כלפייך משהו ,אני לא יודעת מזה ,אני מאוד מבולבלת ''אמרתי בעצב
''יש לך חבר דיאנה ''הוא אמר באכזבה
''אני יודעת ,אני לא רוצה אבל לוותר עלייך ,יש פה משהו ,מצד שני אני גם אוהבת אותו '' אמרתי שאני באמת מבולבלת
''מה עושים?'' הוא שאל
''קודם כל אני מספרת לו מה קרה פה ''אמרתי
''מה?!'' הוא שאל בהלם
''אני בן אדם כנה מקס ,אני לא הולכת להסתיר ממנו את זה ,אני אספר לו ,ניראה איך הוא יקבל את זה ,אתה תבוא איתי?'' שאלתי
''לאיפה?! '' הוא כניראה איבד אותי
''לספר לו..''אמרתי בשקט
''את רצינית?! '' הוא שאל
''מאוד '' אמרתי באדישות
''את לא נורמאלית ,אני אבוא איתך אבל את לא נורמאלית ''הוא אמר
''תודה ''אמרתי
''אני במשרד שלי..''הוא אמר והלך מהחדר שלי ,נאנחתי והתיישבתי על הכיסא שלי וסתם גלשתי באינטרנט ,בודקת דואר חדש
ככה רוב המשמרת עברה
בשקט
בשש בבוקר הגיעו 2 האנשים הבאים שהמשמרת שלהם
אני ומקס הלכנו משם ,כל אחד לביתו
''אני אדבר איתך יותר מאוחר..להתראות'' אמרתי וניפרדתי ממנו בנשיקה בפה
ניסיתי בראש לחשוב על דברים לספר את זה לסבס בדרך הכי עדינה שאפשר
ידעתי שלא משנה מה אני אגיד הוא יפגע ,אבל בכל זאת פגעתי בו
הלכתי לבית שלי ,החלפתי בגדים וניכנסתי למיטה ,מפוצצת במחשבות אבל בכל זאת נירדמתי בתוך שניות בגלל שהייתי ערה כל הלילה
התעוררתי בשבע בערב ,דבר ראשון שעשיתי זה בדקתי שיחות בטלפון היו לי ארבע שיחות שלא נענו 3 מסבס ואחת ממקס
התקשרתי למקס קודם
''בוקר טוב '' הוא אמר
''ערב טוב '' אמרתי בחזרה
''מתי התעוררת?'' הוא שאל
''כרגע ואתה?'' שאלתי
''לפני חצי שעה ,דיברת עם חבר שלך?'' הוא שאל
''עוד לא ,ניפגש איתו יחד אוקי?''שאלתי בחשש
''בסדר..''הוא נאנח ואמר
''אני אדבר איתו עכשיו ואני אגיד לך איפה '' אמרתי
''טוב ביי '' הוא ניתק ,התקשרתי לסאב
''היי ,למה לא ענית?'' הוא שאל מיד
''הייתה לי משמרת לילה מאוד קשה'' אמרתי וגירדתי בראשי
''מסכנה שלי ,את בסדר עכשיו?' הוא שאל
''כן..סאב איפה אתה?'' שאלתי
''בית למה?'' הוא שאל
''אני צריכה להגיד לך משהו ,אכפת לך אם אני אבוא?'' שאלתי בהיסוס
''אין בעיה ,קרה משהו?'' הוא שאל בדאגה
''אני אסביר לך כבר '' אמרתי
''טוב אני מחכה לך '' הוא אמר וניתקתי
התקשרתי שוב למקס
''מקס..''אמרתי שהוא ענה
''דיברת איתו?'' הוא שאל מיד
''כן ,ניפגש אצלו '' אמרתי
''מה אצלו?! אני לא הולך אליו הביתה לבשר לו ששכבתי עם חברה שלו!'' הוא אמר במהירות
''מקס תירגע ,הכל יהיה בסדר, אני אבוא עוד כמה דקות לבית שלך ,אני אחכה לך למטה '' אמרתי
''טוב '' הוא אמר ונאנח ניתקתי והלכתי להתארגן קצת
החלפתי בגדים ציחצחתי שיניים סידרתי את השיער ויצאתי מהבית לכיוון הבית של מקס
הוא חיכה לי למטה
''היי'' אמרתי לו והוא ניכנס למושב ליד הנהג
''נוסעים עכשיו אליו ,אל תדאג אני מכירה אותו ,זה לא יהיה כל כך נורא ''אמרתי
''אני מקווה בשבילך..''הוא אמר והתחלנו לנסוע
*מנקודת המבט של סאב*
דיאנה קצת הלחיצה אותי
היא נישמעה מוטרדת
מעניין מה קרה לה
היו דפיקות בדלת ,הלכתי לפתוח
היא עמדה בדלת
''היי'' אמרתי והסתכלתי מוזר על איזה גבר שאני חושב ראיתי במכון
''סאב..תכיר זה מקס ..מקס זה סבסטיאן ''היא עשתה היכרות
''היי..''אמרתי ולחצתי לו את היד
''חשבתי שאת רוצה לדבר איתי ,לבד'' אמרתי בבילבול
''אתה כבר תבין '' היא אמרה בשקט והיא ניכנסה לבית ,מקס אחרייה
''רוצים לשתות משהו? לאכול?מקס? רוצה משהו?'' שאלתי מתוך נימוס
''לא ,תודה '' הוא ענה
''סבס שב '' היא אמרה והתיישבתי מולם
''מה קרה? קרה משהו אני רואה את זה על המבט שלך'' אמרתי לה ,המבט שלה הוא מאוכזב כזה ,אשם
''ממ...סאב...במשמרת לילה..תיראה...מקס הוא ידיד מאוד טוב שלי ,הוא שותף שלי לרוב המשימות ,הוא גם מנתח והוא היה איתי במשמרת לילה '' היא אמרה בשקט
''ו..'' ביקשתי את המשך המשפט
''ו..דיי קרה בינינו משהו ''היא אמרה ,הרגשתי שהלב שלי קפץ אחוצה מגופי לקח סכין ודקר את עצמו
''אוו ''אמרתי ,זה מה שהצלחתי להוציא מהפה ,המילים לא ממש היו שם
''תגיד משהו '' היא אמרה
''אין לי מה '' אמרתי בשקט ,מאוכזב ממנה
''תגיד מה אתה חושב..''היא אמרה בדאגה
''אני לא מאמין שעשית את זה ,אני מאוכזב ממך..ודיי פגוע כרגע..''אמרתי
''אני הולך מכאן..''אמר מקס וקם
''שב '' היא הושיבה אותו בחזרה והוא השפיל את פניו
''דיאנה אני אוהב אותך ,איך יכולת לעשות לי את זה?'' שאלתי בהלם
''אני מבולבלת סאב ,אני מאוד מבולבלת ,אני אוהבת אותך אבל יש לי רגשות כלפיי מקס '' היא אמרה ,הלב ממיקודם? התחיל גם לחתוך את עצמו לרצועות
''דיאנה יש לי המון ידידות שאני מחבב אבל אני אוהב אותך! אני נישאר נאמן!'' אמרתי ,מקס שתק והיה מרוכז בעצמו ,בטח מחשבות על הלילה הזנותי שהם עברו
''אני יודעת! אני מצטערת! לא הצלחתי לעצור את עצמי! אני אוהבת אותו גם!'' היא אמרה ,זוכרים את הרצועות לב? זה נהפך לקוביות ממש קטנות שהתחילו לקפץ להם
''את לא יכולה להיות מאוהבת ב2 אנשים! זה לא הגיוני '' אמרתי
''זה כן! עובדה שזה קרה!'' היא צעקה
''זה לא יכול להיות! את מאוהבת שמישהו ועל השני סתם דלוקה דיאנה! על מי את דלוקה ואת מי את אוהבת?!'' שאלתי בקול חזק
''אני מאוד מבולבלת סאב! ניראה לך שזה קל להחליט?!'' היא שאלה
''זה בכלל נושא לחשיבה?!'' שאלתי בהלם ,הקוביות הקטנות ממיקודם? הם קיפצצו לתוך מגרסה וכרגע הם אבקה תודה ששאלתם
''כן!!'' היא צעקה ושלושתינו שתקנו ,אפ'חד לא דיבר ,לא מצאנו כניראה מילים
''היי! למה שלא נהיה שלישיה?''
אני לא זוכרת מי חשב על המתח
אני חושבת שני
תהרגו אותה
ותגיבו