אז אופסייי XDDDDDD

ובלי דיבורים מיותרים לפרקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

פרק 43 ~

''שמישהו יתקשר לאמבולנס!!" צעק איזה מישהו והתקשר. הבנים חוץ מדיויד שברח באו אלינו

"ג'ף. זוז!" אמר לי פייר ולקח את סנדי לידיו. הוא בדק לה את הדופק, או משהו כזה. קולות האמבולנס הרחוקים נשמעו ברקע, יופי זה היה מהר !

"ג'ף תעלה איתה! אנחנו באים באוטו. בדרך נחפש את דיויד" אמר פייר, הוא ממש חבר טוב. צ'אק בא אליי וחיבק אותי, הוא לא אמר מילה. שתיקה מוזרה כזאת, שלא הפריעה לאף אחד מאיתנו

"צ'אק! בוא!" קרא סאב וצ'אק ניתק את החיבוק לאט והלך אליהם.

נכנסתי לאמבולנס, יושב על הריפוד הכתום הזה.. מביט בסנדי, שמים לה משהו על הפה כדי שהיא תנשום. כואב לי גם בשבילה.

היא התחילה לפקוח עיניים באמבולנס.

*נקודת מבטה של סנדי*

"סנדי... סנדי... סנדי..." שמעתי את קולו של ג'ף יותר ויותר ברור, הכל מטושטש פתאום. למה אני בתנועה?!

"איפה אני?" שאלתי

"באמבולנס.. את איבדת את ההכרה סנדי. אני חשבתי שאני הולך לאבד גם אותך" אמר בבכי. לא עמדתי בזה והתחלתי לבכות גם.

"אל תדאג. אותי אתה לא תאבד" אמרתי בבטחה. אני לא יתן לעצמי לאבד אותו, לא שוב. אני לא יעמוד בזה, שאם אני יאבד אותו. אני יתאבד.

"ג'ף" אמרתי וניסיתי לקום, לא הצלחתי! כ"כ כאב לי הגב. ואז הרכב נעצר

"הגענו" אמר ולא הביט בי. ירדנו והובילו אותי באלונקה זזה(יופי שני גאוןXD תמשיכי לכתוב דברי חוכמה)

"הינה גברתי" אמר לי אחד הרופאים, העביר אותי למיטה... ומישהי שמה לי בגדים של בית חולים. למה אני לא יודעת! אני במילא משתחררת

"בית חולים של מוזרים. איזה בית חולים זה בכלל?! זה הבית חולים איפה ש... לא משנה." איפה שילדתי את לואי, לואי שלי, לואי שלי ושל ג'ף, לואי שלנו.

"לא יודע. עוד מעט בבית" אמרתי ובדיוק הבנים באו, עם דיויד, שניראה כמו אבונפחה! די אני רצינית! הוא היה אדום והפנים שלי היו נפוחות

"אני מצטער" אמר וניגב את האפו עם ממחטת נייר.

"דיויד זה בסדר" אמר וניסיתי לחייך, להראות לו שזה לא נורא. רק מסכה.

"טוב" אמר ועקם את פרצופו.

צ'אק קרא אס אמ אס, חייך לעצמו וכתב אס אמ אס

"צ'אק מי זאת?" שאל ג'ף פתאום

"מה? מי זאת מי?" שאל

"למה אתה מחייך חיוך דבילי!" אמר סאב

"אני? מה אתה מדמיין. כן!" אמר, ואז אחותי נכנסה בדלת עם בעלה, שניהם רצו אליי. חיבקתי את אלי חזק

חזק

"שלא יעיז לעשות את זה! אני חשבתי שאני מתה! את כ"כ הקפצת אותי!!" אמרה והתחבקנו חזק! בעלה היה עם הילדה בחוץ. רק לראות את הילדה שלהם, גרם ללבי להתכווץ. שוב שוב, יותר ויותר.

"אני מצטערת. אני לא שולטת מתי אני מתעלפת" אמרתי לה, חיבקתי אותה, הייתי צריכה את זה, הבנים יצאו החוצה וגם ג'ף איתם. אני נשארתי עם אלי פה בפנים מתחבקת איתה, לא מפסיקות את החיבוק לרגע!

"איך את? את בסדר?" שאלתי

"קשה לי." אמרתי לה לאחר כמה דקות של שקט. "קשה לי מאוד. לראות את ג'ף ככה. הוא בנאדם חזק. בחיים לא ראיתי אותו ככה! בחיים לא ראיתי אותו בוכה, זה כואב לי לראות אותו ככה. גם אני לא הכי שמחה בעולם אבל הוא ממש נקשר לילד. אני אני לא רוצה שג'ף יסבול." אמרתי

לה

"אל תדאגי, הזמן יעשה את שלו. ומה איתך? איך את מסדרת עם זה?" שאלה

"אני? קשה, באמת קשה. ללכת בבית ולראות את החדר הסגורה של החדר שלו, היה לו חדר תכלת ולמטה כתכתם כזה בהיר, לול ושידת התחלה. זה קשה לראות את זה ככה, ריק. קודר. לא יודעת מה" אמרתי לה. היא רק התעצבה יותר, ניסיתי לא לבכות. החזקתי את הדמעות חזק.

"אני בטוחה שקשה לך, במיוחד אחרי ה-9 חודשים המפרחים האלה." אמרה, היא צודקת." וגם החברים שלו, של ג'ף. אני בטוחה שהם יעודדו אותו ויצחיקו אותו גם אם הוא לא רוצה. הם כ"כ נחמדים" אמרה

*נקודת מבטו של ג'ף*

ישבנו בחוץ, הם דיברו ואני שתקתי.

"ג'ף?!" שאל צ'אק

"מה?הא?" שאלתי בעיפעוף "אני פה" אמרתי להם

"נהיית אסטרונאוט" אמר סאב

"לא סתם אסטרונאוט! אסטרנאוט של החלל!" אמר דיויד, ביצבץ לו חיוכון. אף אחד לא ראה.

"כן דיויד! זה לא מתאים עכשיו" אמר סאב ונתן לו כאפה. אני בטוח שסנדי גם שמעה את זה.

"טוב. סליחה. אני מצטער" אמר דיויד ונשען על הכיסא

"ג'ף הכל יהיה בסדר." אמר לי, בקול מרגיע כזה, קול שאפשר לסמוך עליו. כל הבנים שתקו, אני כמעט יודע מה עלה להם בראש. הלהקה.

"מה עם הקלטות?" שאלתי, וכולם הסתכלו עליי במבט של ~מה!?~

"מה איתם?" שאל פייר בחיוך עצוב. חשב לעצמו כמה דקות , ואז פרצופו נעשה כועס

"צריך להקליט את האלבום. את השירים שנשארו" אמרתי

"לא עכשיו." אמר סאב "מה אתה רציני?" שאל

"כן" אמרתי "אני צריך משהו שיעסיק אותי. במקום לנגן שירים עצובים אני מעדיף לעבוד. אני מכור לעבודה הזאת." אמרתי "זה יעסיק לי את המחשבה"

"אתה בטוח? אתה תתרכז?" שאל דיויד

"כן, אני טנסה ואם אני אזייף טיפה אתם תסלחו לי?" שאלתי

"בטח!" אמרו כולם

"נתחיל שבוע הבא. קח חופש טיפה, זה לא קל." אמר דיויד. אוי הילד הזה, נשמה הילד הזה.

"תודה דיויד" אמרתי לו והוא חיבק אותי, אני נשבע שחייכתי.

"הינה החיוך המתוק שלך!" אמר צ'אק וכולם הסתכלו "לא במובן כזה, חס וחלילה. שלא תעלב ג'ף! אתה מאוד מושך, אבל רק את סנדי" אמר צ'אק

"תודה צ'אק." אמרתי לו והבנים

צחקו

"תודה ח'ברה. תודה שאתם איתי בקטע הזה. ומצטער שכעסתי עליכם." אמרתי להם

"זה בסדר, אנחנו לא ידענו" אמר פייר. 

וככה

עבר לו הזמן, הם הקליטו שיר, ועוד שיר, כתבו שיר , הקליטו אותו, ועוד אחד.. וכך עד שסיימו לכתוב ולהקליט הכל.

"נו? כל הכבוד ח'ברה" אמרה אמנדה."ג'ף אני גאה בך" אמרה

"תודה. " אמרתי "בתודות האלבום אני יכול לרשום בתודות שלי להקליד ל... לואי משהו?" שאלתי בחשש

"חשבת שלא?" שאלה

"תודה" אמר,

צ'אק הלך למייספייס דרך הנייד שלו, פתאום הוא צחק

*נקודת מבטו של פייר*

"דיויד! יש לך תחת סקסי!" אמר לפתע צ'אק שסיים לצחוק בפתאומיות. הבנאדם מוזר

"טוב , מה אתה חושק בדיויד?" שאלתי בסקסיות

"לא אל תדאג אני לא אקח לך אותו" אמרתי לו. וזה לא נפסק. הסתיימה הישיבה וכולנו יצאנו.

פתאום התחילו לעלות פלאשבקים מהמסיבה, מהמה?! לא יכול להיות. אמנדה וצ'אק לא התנשקו! ורדו ביחד?! אני הולך לבדוק את זה!

"בנים חכו לי שנייה פה. אני כבר חוזר. שכחתי משהו בחדר" אמרתי

"אוקי אוקי נחכה לך בדיוק פה" אמרו והלכתי לחדר, מה ראיתי?! אותם בולעים אחד את השני!??%#!%

"אני ידעתי!! אני ידעתי שאתה ואמנדה ביחד! אני ראיתי אתכם!"

*נקודת מבט של סאב*

פייר פתח את הדלת, ואז שמענו אותו צורח

"אני ידעתי!! אני ידעתי שאתה ואמנדה ביחד! אני ראיתי אתכם!" 

אעעעעעעעע מחר יעלה הפרק הבא או משהו XD

ליטלי 333333> לאב יו!!

~זאת שני~