"מי את?!" שאלתי בכעס, היא הסתכלה עליי המומה. מה היא
משחקת אותה תמימה עכשיו?
"אני האמרגנית שלך!" צעקה עליי בחזרה
"אני כבר לא מכיר אותך! מה פתאום נהיית קשוחה? נהיית לסבית
בכוונה? למה? כדי לראות אותי סובל? זה הבעיה שלך?! בגלל שאת סבלת בגלל ניקול זה
אומר שאני גם צריך?!!" צעקתי עלייה, היא נעמדה מולי גם, אני בהרבה יותר גבוה
ממנה.
"מה?! לא! לא בוחרים במי להתאהב! אחרת אתה יודע טוב מאוד שלא
היינו ביחד!! זה קורה, דברים משתנים! אנשים משתנים"
"לא את!!! את לא משתנת! את לא משתנה, איפה היא? אמנדה הישנה? הלא
לסבית? האמרגנית שהכרנו בהתחלה? איפה אמנדה שאני אוהב? אמא של הפאקינג ילדה שלי
אמנדה."
"האמנדה הזאת נעלמה יחד עם הילדה." היא אמרה,
"פשוט תחזרי להיות אמנדה הישנה והטובה" אמרתי לה ויצאתי משם
בהלם,
*נקודת מבטו של דיוויד*
ישבתי בכלא עוד שעות ארוכות... הזמן עובר מלכת .. איפה הם? למה הם לא
באים?
הסוהר עשה סיבובים סביב התאים, כל פעם שהוא בא שאלתי אותו.
"לא!!! לא התקשרו!! לא אוהבים אותך במיוחד!!" אמר לי והלך
משם, בא סוהר אחר. גם אותו שאלתי!
"אדוני מישהו התקשר לדיוויד דרוזייה?" שאלתי אותו
"לא" אמר, הוא גם הסתובב.. וגם אותו שאלתי, עד שהתייאש גם
הוא. "הם לא יתקשרו גם, אתה לא חשוב להם, אתה תשאר פה"
~כעבור חצי שעה~
"אדוני מישהו התקשר לדיוויד דרוזייה?" שאלתי אותו
"לאא!!" לא התקשרו, לא ניראלי שהם יתקשרו גם" אמר
והלך,
""אתה רואה? גם אני חשבתי שישחרו, והינה אני פה 9
שנים" אמר
"אבל אתה לא בלהקה! הם צריכים אותי!" אמרתי לו,
"עכשיו אני לא" אמר
"היית?" שאלתי בשקט
"כן, סיסטם אוף א דאון. מכיר?" שאל
"כןן! אחת האקסיות שלי העריצה אתכם! אתם כל כך מעולים! אף פעם לא
הבנתי למה התפרקתם..." תהיתי
"בגללי, סמים... קטטות וכאלה" אמר
"מה?! יאו! אני בתא כלא עם המתופף של סיסטם" אמרתי בהלם
"למה אתה פה? מאיזה להקה אתה... לא בטוח שאני אכיר, אתה ניראה
צעיר ואני פה 9 שנים" אמר
"סימפל פלאן..." אמרתי "אני הבאסיסט של להקה. או ריסט... מה
שתכיר" אמר
"ריסט?!" שאל ישר "אני הייתי בהופעה שלהם!" אמר
"אז שם הייתי הסולן והבאסיסט" אמר
"אה המכוער הזה עם המשקפיים והרחבות?" שאל
"כן... אבל הייי! אני השתנתי, אני הבאסיסט של סימפל פלאן, אולי
שמעת אולי לא.. זה לא אותו הרכב אלא כמעט, המתופף נשאר" אמרתיי לו
"הוא אדיר!" אמר
"והסולן הקודם של ריסט עכשיו הסולן של סימפל פלאן" אמרתי
"ועכשיו יש עוד אחד שרמוטה עם עיניים תכלת כאלה ושיער בלונדי, ועוד קוף עם,
אף שמגיע עד לפה אולי יצא לך להכיר"
"אבל... הם גם לא יבואו כמו שאתה מספר מניסיון, אז שכח מהם וגם
אני."
אמרתי "דרך אגב, המעריצה שהייתה אקסית שלי זאת אבריל לבין"
אמרתי
"אבריל לבין ואתה הייתם ביחד?!" שאל
"כןכן, חודשיים, היא ממש שרופה עליכם. או הייתה?" שאלתי
"ואו קול אחי" אמר, ככה יצא שהתחלנו לדבר כל הזמן. מי היה
מאמין?
*נקודת מבטו של ג'ף*
אנחנו לא זזים, לא מופיעים. למה? דיוויד. למה עוד? הריב הענקי שנוצר פה.
ואמנדה.
"אוף איתכם! דיי$!!!!" צעקתי עליהם.
"מה?" שאלו כולם, שהיו באוטובוס איתנו
"דיוויד בכלא, ואנחנו פה רבים כמו לא יודע מה! יש לנו הופעה עוד
מעט אבל האמרגנית שלנו רבה פה כמו ילדה פאקינג תינוקת! ואנחנו על סף פאקינג פירוק
פה! פאק אוף, מה פאקינג קורה פה?" שאלתי, כן לא היו תגובות נחמדות,
"אני ממש לא ילדה!!" צעקה עליי אמנדה
"תראי איך את מתנהגת!!" אמר
"אני לא חברה שלכם יותר!!" אמרה אמנדה, כאן כבר לא יכולתי
לשתוק
"נכון, את לא חברה של צ'אק יותר. ושלנו לא היית אף פעם"
עקצתי
"היי שתוק~! " אמרה, האוטובוס התחיל לזוז במהירות, כולנו
עפנו אחורה,
אחד על השני. והמשכנו לצעוק
אחד על השני.
ככה שאני ואמנדה אחד על השניה. אשלי ופייר אחד על השנייה. וצ'אק וסאב
אחד על השני... אוי.
ככה התחלנו לצעוק אחד על השני
"חלאס! האוטובוס כבר זז לכיוון ההופעה!" אמר סבסטיאן,
האוטובוס בדיוק עשה ברקס. ככה שיצא שכל מי שהיה אחד על השני התנשק בצורה חייזרים.
"אני לא מאמין! מה זה היה!!" צעק צ'אק, הוא התנשק עם סאב! "סאב למה
עומד לך?!" שאל צ'אק, ואז סובב את מבטו לאמנדה... ואליי!
"את במילא לסבית" אמרתי וקמתי במהירות, צ'אק בא והביא לי
אגרוף, אאוי. זה בהחלט כאב. העפתי אותו ממני ישר לפתח של האוטובוס שבדיוק נפתח.
הוא התגלגל במדרגות, כן זה שעשוע לכולנו.
"צ'אק?" שאלנו כולנו
"צ'אק" אמרנו שוב
"צ'אק!!!" אמרנו, אמנדה לא נראת לחוצה יותר מדי, רק בתור מה
שאמרגנית צריכה לדאוג שהמתופף שלה לפני הופעה שובר את כל הגוף.
לא זה הגיע לו.
"מה הולך כאן?" נדחף קולה של אשלי
"צ'אק עף מהאוטובוס למטה עם חש לשברים בכל הגוף. מה שמגיע לו
כן?"
אמרתי
"מה?!" היא קמה, ושלפה את המקל שלה. היא ירדה מן האוטובוס
אליו.
"איה את דורכת עלי!" אמרה אמנדה בצחקוק
"סליחה" אמרה אשלי והן התנשקו. צ'אק לא התייחס לזה לשם
שינוי. אה הוא לא אוהב אותה? יאי!
"ג'ף!!" צעק צ'אק ועלה בעילגות לאוטובוס.
"זה הגיע לך" אמרתי לו
"למה עשית את זה?!" שאל צ'אק
"אתה נתת לי פאקינג אגרוף@" צעקתי עליו
"זה לא סיבה להעיף אותי מהאוטובוס!" אמר צ'אק
"זה לא היה מתוכנן!" אמרתי לו והתחלתי לצחוק עליו, והם
מאחורה גם צחקו
"אתה מעודדים את זה?!" צעק "אני לא מאמין. שרמוטה את
האמרגנית שלי גם, לצערי כן? טוב אני כבר לא אוהב אותך. על ספק שונא. את עדיין
האמרגנית החרא שלי! את אמורה לדאוג מינימום שאני יכול להופיע! כי אני כבר לא
יודע" אמר והחזיק את מרפקו. הוא באמת
היה רע.
היה שני שניות של שתיקה...
"רגע, אתה מאוהב באמנדה?!" הוא ממש צרח את זה.
"מה?!" כולם שאלו כולל אני "לא!...אני...לא! אני לא
אוהב את אמנדה..." אמרתי
"אתה כן! שקרן! אני יודע
מתי אתה משקר!" צעק
"צ'אק תספיק לצעוק בוא לחדר מיטות!" אמרתי לו והלכנו
"אתה מאוהב באמנדה?! כן או לא?!" צרח את זה.
"אמרתי לך לא לצעוק" אמרתי לו
"לא" אמרתי לו
"שקרן. לפחות תגיד ת'אמת לחבר שלך" אמר
"החבר שלי הסתיר ממני הרבה זמן שהוא בקשר אם מי שהוא חושב שאני
אוהב, אני לא אוהב אותה!!" אמרתי לו
"עזוב את את זה, עברנו את זה. עברנו את הפאקינג שהילדה שאמורה
להיות לי!" אמר, "אתה מאוהב בה! איך?" שאל
"אני לא!!...אוי צ'אק... אני... אוף! אני לא! איך אני אסביר
לך?!"
שאל
"תגיד לי איך התחלת לאהוב אותה" אמר
"אני לא!!!" אמרתי בקול כועס
"צ'אק הרופא פה!~!" צעקה אמנדה שנינו הלכנו אליו.
"ואו ממה זה קרה לך?" שאל אותו הרופא
"נפלתי משם בערך.. |מצביע על המטבח| עד למבחוץ שהדלת בדיוק
נפתחה." אמר
"זה מסביר את זה!!" אמר והחזיק את היד המאוד ענקית שנהיית
לו.
"איה!!! תרגע גבר!" אמר ונאנק מכאב
"סליחה, אבל זה דורש ברזלים" אמר
"שזה אומר?" שאלה אמנדה "יש לנו הופעה היום" אמרה
"הופעה? מה הוא עושה בהופעה?" שאל
"מתופף" הוא אמר לו
"אז תשכח מזה, בזמן הקרוב והרחוק... אם בכלל" אמר הרופא.
"לא!! אנחנו להקה!! אומנם לקראת פירוק!! אבל עדיין לא"אמרתי
לו
"אתם רוצים להיות עדים
לזה?" שאל
"כן" אמרנו כולנו, הוא הלך לרכב שהוא בא איתו הביאו כל מיני
דברים מוזרים כאלה. עשה לצ'אק הרדמה מקומית..
הוא חתך לו את המקום בצורת Y ככה שהכל יוצא.
יש לו הרדמה הוא בטח לא מרגיש.
הוא לקח את הדברים המוזרים האלה שהוא הביא אותם. והכניס לו בכל הכח
לתוף מרפקו של צ'אק.
"אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה"
הוא צווח כמו פאקינג דיוויד!
"לא אמרתי שזה לא כואב" אמר והכניס את השני...
"אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה"
אמר שוב, דמעות מכאב היו בעיניו. זה ניראה רע! כל המרפק שלו פתוחה לפנינו... ובפנים
יש שם דברים! מזה?!!??
סבסטיאן פשוט הקיא שם, אמנדה הייתה בהלם ורק אשלי ישבה בנחחת שם. לא
מבינה למה צ'אק גונח פה.
הוא תפר לו את המקום, זה ניראה זוועה! זה היה כחול וכתום ואדום ומה
לא@!
"מתי אתם צריכים להופיע?" שאל
"עוד מעט" אמר
"הינה קח את זה" אמר ונתן לסאב מזרקים עם חומר. "לפני
הופעה תתן לו"
"תתן את זה לג'ף" אמר סאב ונתן לי
"אני אתן לו פוסי" אמרתי והלכנו לשם , הלהקה חימום עוד
שנייה יורדת.
"צ'אק בוא הנה" אמרתי לו הוא התיישב זה עדיין ניראה רע.
"מה?" שאל, לקחתי את שלושת המזרקים אחד מעל המרפק, אחד
מאחורי המרפק ואחד לפני.
"תודה" הוא אמר בכאב, עדיין הייתה לו קצת היה על הרדמה
במקומית אז ניראה מה יהיה
ההופעה שהייתה די תופעה. זיופים, אף אחד לא דיבר עם אף אחד. שקט רק
השירים עוברים, בלי דיוויד גם.
"טאנק יו!" אמר פייר וירדנו במהירות.
"איבדתם את כל המעריצים שלכם ברגע זה" אמרה אמנדה
"אלוויון חברה, אין לכם מעריצים. בואו נחשוב על משהו" אמרה
אמנדה
"מה דעתכם על זה שנתחפש לראפרים?" שאל צ'אק
"תעשה את זה אתה." אמרה אמנדה
"רעיון טוב" אמר
"אני גם רוצה להתחפש " אמרתי
"שים חוטיני" זרק לעברו סאב
"זה רעיון לא רע.." אמרה אמנדה.
"מאיפה את יודעת איך ג'ף ניראה עם חוטיני?! מה גם איתו היית
בסתר??" שאל צ'אק
"אתם אלה שהלכתם מכות עם חוטיני בבוץ. שהייתי צריכה לגזור לך את
החוטיני מהזין" אמרה בכעס
"אה נכון ואז ג'ף נכנס" אמר
"אויש" אמרנו שנינו
"מה רציני??" שאלתי
"כן אין דיוויד פייר לא יסכים וסאב... עדיף שלא" אמרה
"יאללה יש לכם עוד הופעה!" אמרה אמנדה המשכנו לנסוע בדרכים,
לשוודיה. זה לא לקח הרבה זמן. בדיוק שעה.
"יאללה הופעה ח'ברה אין הופעת לילה היום" אמרה, יש לנו גם וגם. הלכנו, שוב זריקות לצ'אק, שוב זיופים.
עליתי לבמה... לאט לאט, כל אחד והתחפושת שלו, פייר בסוף התחפש לדלעת,
הוא גם ככה גדול. סאב לקבואית ואני עם החוטיני המנצנץ הכסוף.
התחלנו עם גוד מאסט אייט מי. עלינו לבמה כולנו, אני אחרון. ניגנתי
ממאחורי הקלעים.
עליתי למעלה, פתאום שקט. חוץ מאחד באחד השורות ששמעו אותו מרוב השקט.
השירים התנגנו
"מה קורה שוודיה?~" שאלתי למקרופון, פה הם כבר התחילו ללכת.
פייר על סף בכי עוד שנייה אבל מצחוק. ניגנו. נשארו רק השורות הראשונות... עם שקט
של "דיוויד תעשה לי ילד" ואז הם קלטו שדיוויד לא פה. אז הם הלכו גם.
באתי לזרוק לו מפרט, ליחידי שנשאר.
ועפתי יחד עם המפרט מהבמה.
הבנים כבר צחקו. וירדנו מהבמה. התרוממתי, כאבה לי הרגל! והראש! פרנצ'י
בא ועזר לי, הם צחקו עליי.
"איכס לא נוגע בך!! תן יד" אמר פרנצ'י ונתתי לו את ידי
(איזה חמודייייייייייייייייייים) הבנים התגלגללו מצחוק, סאב הביא למאחורי הקלעים
את המעריץ, התלבשתי.
"אחלה הופעה" אמר המעריץ. "אני מעריץ אתכם כבר יותר מ7
שנים" אמר
"אה נחמד" אמר, נחמד לדעת שיש לנו מעריץ אחד שוודיה. לפה כבר לא נחזור.
"ג'ף זה היה חזק" אמרו הבנים והתגלגלו על הרצפה חוץ מצ'אק
שכאב לו.
"אני חושב שנקעתי את הרגל ח'ברה..."
אין לי כח לעשות לזה בטא עכשיו XD אני הולכת להוריד וורמס XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
