הייהייי.... איזה ביאוס, אני כותבת את פרק 25 בזה הרגע ורק בבלוג יש את פרק 21. OO"
צריך לכתוב, ומהר!
פרק 21
לא האמנתי למה שראיתי עכשיו, אמנדה פאקינג מרחה לג'ף משכה על היבלות
בתחת שלו.
"איוו ג'ף!!" אמרתי להם בצורה גועלית
"סליחה שאני לא יכול להגיע לתחת! וסאב לא פה אתה יודע שהוא מכיר
את התחת שלי הכי טוב בעולם נכון?" ג'ף אמר בהעלבה
"כןכן!" אמרנו מהר והתעלמנו ממה שהלך בחדר הזה.
*נקודת מבטו של סאב*
שוב הרגשתי את הבדידות, ואני מתוסכל מזה שאין לי רגשות אשם! צריכים
להיות לי בכלל?! אני צריך את מקס איתי!
אני לא יכול, הוא הרג אותה! הוא התכוון לזה! אני מוכן לכרות לו את
הראש מהשאר הגוף ולהשאיר אותו לדמם על אבטיח נגוע!
טוב אז נתקשר
טווו....טווו....טווו....טווו... מקס לא עונה לי, שהוא לא עונה אני
נוסע אל המכון לרפואה משפטית. מחפש את מקס אך הוא לא נמצא, אין לי כוח לזוז אני
הולך אל חדר המנוחה, שוכב על הספה.. קליק יוצא מן הספה השבורה
ואז בבת אחת הספה קרסה... אך הנחיתה הייתה רכה
"איה.!!!" אמר קול די מותש ומוכר בטירוף.
הוא יצא מן ההריסות של המיטה, שערו סבוך וזיפיו כבר זקנו. שאלתי בחיוך
"מה אתה עושה פה?" והוא לא ענה, אני מתחיל להזדהות איתו...
"מקס בוא הביתה" אמרתי לו, פאק לא רציתי לומר את זה!! זה כי
אני עדיין אוהב אותו, ואותה.
"לאלא אני רצחתי אותה, היא מתה שם סבס!" אמר, עצמתי את הכנתי
עיני בחוזקה,... מנסה להתעלם ממה שאמר, ללא הצלחה רבה כל כך,
"לא משנה, כפוי טובה, אתה מוזמן אבל זאת בייי מקס" אמרתי לו
והלכתי משם בשיא המהירות הוא אפילו לא בא אחרי .
חזרתי אל ביתי, הדלקתי את התנור עצים שהתייצב בסלוני המרווח, לי תה
מנטה והתיישבתי מולו, ישבתי על הרצפה. נגעתי בזיפיי... לא התגלחתי מאז שבאתי הנה,
זה מראה את התוצאות, ישבתי במשך כמה שעות עם התנור עצים... 15 ד'ק.
עד שהיו דפיקות בדלת, שכבר נירדמתי אחרי שלוש ת'רבע שעה. הלכתי אל
הדלת מתנדנד, אני ניראה כמו נרקומן עכשיו
פתחתי את הדלת למקס בטח... הכלב שלי רץ אליי ונבח וחיבקתי אותו, הוא
ליקק לי את הלחי, וירק,
רק הוא יכול לעלות בי חיוך... לשכוח מהכל לכמה שניות ולהתגעגע אל כמה
שהוא היה חסר לי בסיבוב הופעות הזה, אח הוא הכל בשבילי!
"היי מקס.." ישר חזרתי אל העצב וזה, והוא ישב ובהה בי, הכלב
כן?
"היי סבס..." אמר לי וישבנו בשקט בסלון, הצעתי לו תה, הוא
מלמל משהו על בסדר תודה. כאשר הגשתי לו ולי עוד תה מנטה. הוא סיפר שוב, בפרטי
פרטים את הצד שלה, מאיך היא הרגישה...
"התגעגעת אל סטואי נכון?" שאל, מגרד בשערו, עיניו אדומות
"כן מאוד" אמרתי לו, השיחה התפתחה... השלמנו פערים בין
לבין.
*נקודת מבטו של צ'אק*
נחתנו אחרי טיסה קשה, הייהיי אפילו מזגן אי אפשר לשים במטוס?!
"טוב יאללה ח'ברה, לכו למלון מפונקים שכמותכם" אמרה אמנדה
ונתנה לנו את הכרטיסים למלון שהוכנו לנו מראש
הלכנו, ונו.. אני וג'ף לחדרים שלנו, במעלית עמדנו ודיברנו
"מה ראית מזה! אפילו לא חיכו לנו מעריצים בשדה תעופה" אמרתי
"כן אבל יכול להיות שאף אחד לא ידע על המתי אנחנו נוחתים
וכאלה" אמר ג'ף
"לא אין מצב! שכחת שיש קרו? ויש לנו מעריצה אחת שמה?" שאל
"ואו אז ממש כיף לה הופעה פרטית"
"כן הא?" ג'ף שאל, סופסוף קיבל שכל
"נו יאללה במקום ארבע ימים אפשר לטוס אחרי ההופעה לא רוצה לטייל
פה" אמרתי לג'ף בחיוך
"כן נכון, לטורקיה, ואו ממש באלי! יש להם את הקפה הטוב
בעולם" אמר ואז אמנדה באה
"אוקי תקשיבו, יש לכם ארוחת ערב במלון, נו ישראל לא יודעת...
תתארגנו ותתלבשו נורמלי!" אמרה והלכה אל החדר שלה, נפגשנו כעבור שעה, כאשר
בזמן הזה התקלחנו, התארגנו והתלבשנו, שמתי את החליפה שלי... אני אוהב אותה היא
עדיין עולה עליי!
פייר שם ג'ינס שחור לא זרוק הפעם. וחולצה חומה של רול מודל ומתחת
חולצה דקיקה שחורה חלקה.
יצאנו משם, נפגשנו עם כולם, ירדנו עליי והמשכנו לחדר אוכל, אני חייב
לציין שאני ממש רעב!
"איזה אוכל כבר יש לישראלים...המסריחים האלה?" דיוויד שאל
"לא יודע בואו נבדוק" פייר אמר וניגש אל הקינוחים קודם, הוא
פתח את עיניו בהלם, מה הוא כבר ראה? גלידת גרב?
"OMG! אני אוהב את החדר אוכל הזה! זה מלון אמריקאי ?" שאל
"מה פתאום! הכי ישראלי שיש בשבילכם" אמרה
"ואו איכס!! מזה הדבר הכתום
הזה?!"
שאלתי והצבעתי על משהו שמריח כמו חמאת בוטנים וניראה כמו החרא של
דיוויד!
"לא יודע בואו נמשיך" פייר ואמר והמשכנו ללכת בחדר אוכל
נגעלים, הגענו לחלק של...סטקים ענקיים ועסיסים?!
"אני רוצה אנטריקוט עסיסי, אה רגע אין לכם... " אמרתי ובאתי
להסתובב השף נגע בי בכתף והסתובבתי
הוא החזיק צלחת ענקית!! ענקית עם סטייק בתוכה
"אוי! סליחה" אמרתי ולקחתי את זה, המשכנו.... הגענו לפסטות,
ג'ף. הוא לקח פסטה בולונז בצלחת ענקית כמו
שלי
עברנו, פייר לקח מלאמלא פירה חמאה ואמנדה ואשלי לקחו את הסלט הלכנו
לשולחן והיה ליד האנשים ששרים משהו ממש ממש מוזר שנשמע כמו אופרה מקולקלת!
"אולי תשתקו כבר!!" צרח עליהם פייר
"פייגלה! זה מה שאתה!" אמר לנו, פייגל? הוא רוצה לומר
בייגלה? הוא באמת ניראה בייגלה, ואז דיוויד לקח את הבייגלה שהיה ליד הדבר הכתום
הדוחה הזה על השולחן ונתן להם, הם עיקמו פרצוף המשכנו לאכול!
"אני חייב לציין – זה ממש ממש טעים! יודעים להכין אוכל" אמר
"כןן!" אמרתי אחרי שסיימנו את כל האוכל שעל השולחן ונשארו
רק הקינוחים שהגישו לנו
"בואו נאכל את הדבר הדוחה הזה! מי שאוכל מקבל דולר" אמרה
אמנדה
כולנו לקחנו! היה... ממש... טעים!!!!!!!!!
פייר הלך אל הקינוחים ושם על ריבה ואכל, באיזשהו שלב הוא לקח כיסא ואת
הכתום הזה וישב ליד הריבות
כל פעם ריבה אחרת, עד שהעיפו אותנו!
הלכנו לישון... ואתם יודעים, קמנו התארגנו מקום מוזר שנקרא האנגר 11.
ואו מוזרים הישראלים האלה אבל עם אחלה אוכל!
סאונד צ'ק, בלי קרו בלי כלום כי אין לנו פה מעריצים, אז למה סאונד
צ'ק?
"למה אנחנו עושים סאונד צ'ק אם אין לנו מעריצים?!" שאלתי,
הלכנו אל מאחורי הקלעים, הלהקת חימום עולה... הם שרים, ה"קהל" מייבש אותם.. ידעתי
שבאנו סתם לפה!
הוא צעק לה משהו, והם עונים לו נאו. הם לא רוצים הופעה שלנו בכלל!!
ואז לפתע שמענו את זה כולנו, סי מפל פלאן?
"איזה מוזר הם אומרים את השם שלנו!" אמרתי לפייר בהלם
"הם אפילו לא יודעים איך קוראים לנו" אמר דיוויד בזלזול
"היי זה נשמע הרבה מעריצים!@! תשמעו!!" ג'ף אמר בתלהבות,
קרא לנו לבמה, עליתי ראשון, פרנצ'י שם לי את הבקבוק סודה מתחת לכיסא, מממ ליתר
דיוק אולי 5. שתיתי עכשיו אחד, זרקתי למאחורי הקלעים.
"צ'אק!!" שמעתי את דיוויד אומר, אופס זה פגע לו בראש
"שלום ישראלללללללללל" שמעתי את פייר צועקת... בצביעות!
אנלא מאמין עליו לפחות שיהנה מהופעה! אז אם אנחנו בישראל?
התחיל ג'נרשיין ואני עם התופים, כבר מזיע מהלחות שיש בחור הזה! לא שם
לב לכל השאר, רק מתופף... נהיתי כמו חמור וזה רק השיר הראשון!!
נו כרגיל, פייר מדבר עם הקהל, מספר לו מה עשינו... אכלנו. אוכל טעים.
כןכן
אוקי אי אפשר להפסיק. קטעי מעבר! לנגן גם!
טייק מיי האנד... אני זוכר שאהבתי את אמנדה, דמיינתי אותה מולי וכתבתי
את מה שתמיד רציתי לומר לה, שלא משנה מה... האהבה מנצחת!
ככה עברו כל השירים!! הופעה בסדר... שיגרתית בלי יותר מדי מה לעשות...
רק לתופף, כמו רובוט!
הגיע אנטיטלד... התיישבתי על הרצפה... נוטף מים! נרגיש כאילו נכנסתי
לבריכה! שתיתי לפחות שני בקבוקי סודה קרים.
ננו טוב.. שתיתי את האחרון שנותר שם!
ההופעה נגמרה...
"לא רוצה לחלק חתימות בחוץ" אמר פייר
"גם אני לא!" אמרתי ושילבתי את ידי
"אני יוצא לא מעיין אותי" ג'ף אמר והלך לחלק חתימות...
בינתיים אני ופייר צחקנו על ג'ף שרצה לבוא לפה.
*נקודת מבטה של אמנדה*
"אני רוצה לחזור...להיות שוב ביחד"...
חחעחחעעחחעעעעעעעעעעעעעע%!$#%$#! DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD:
סופ"ש נעים ופורים שמח =]