איך שהגענו כבר הביאו לנו את הכרטיסים, הבנים עלו לחדרים, צ'אק בינתיים מושבת מהקטע של הלהקה, ולהסתובב בכללי

''טוב ב7 כולם בחדר אוכל, אל תלכו עדיין לשום מקום'' אמרתי והם עלו לחדרים, ישבתי בלובי, יש לי עוד הרבה סידורים וטלפונים, והרבה הסברים למנהלים שאני מסננת כבר דיי הרבה זמן

''היי אמנדה'' ג'ף היה מאחורי

''היי..כבר ירדת?'' שאלתי בבילבול

''כבר 7 וחצי, אני בהלם שאפ'חד מהם עוד לא בא'' היא אמרה, 7 כבר?!

''ואו הזמן עבר מהר'' אמרתי בהלם ושיפשתי את עיניי

''אז מה עושים?'' הוא שאל

''הזמנתי עיסוי אישי לכל אחד ממכם, לחדרים..עיסוי פרטי'' אמרתי

''את רצינית?!'' הוא שאל בהלם ואושר

''כן, אתם צריכים את זה '' אמרתי וראיתי את פייר ודיויד יוצאים מהמעלית

''בנים יש לנו עיסוי!!!!'' ג'ף אמר באושר לפייר ודיויד

''מגניב, איפה?'' פייר שאל באדישות

''בחדרים שלנו '' ענה ג'ף

''עיסוי אירוטי?'' דיויד שאל בחיוך קטן את ג'ף

''לא...אבל עיסוי גוף'' עניתי במקום ג'ף שלא ממש יודע

''חבל..''הוא אמר אך עדיין חייך

''טוב יאללה תעלו לחדרים שלכם..''אמרתי והם עלו, עליתי גם אני אך לחדרם של פייר וצ'אק

''צ'אק יש לכם עכשיו עיסוי, לך הזמנתי משהו שונה שיעזור עם הקטע של היד שלך'' אמרתי לצ'אק והוא הנהן

''תודה'' הוא אמר בחיוך ודפקו על הדלת

''כן?'' עניתי ופתחתי את הדלת, עמדו שם 2 בחורות תאילנדיות מקומיות עם תיק קטן לכל אחת מהן

''הנה העיסוי שלכם ח'ברה, אני לא יפריע..''אמרתי ויצאתי מהחדר

*מנקודת המבט של דיויד*

עליתי לחדר ופגשתי את רובין שהייתה במסדרון

''היי..''אמרתי לה וחיבקתי אותה מאחורה

''מה היא רצתה?'' היא שאלה אותי

''יש לנו עיסוי..''אמרתי

''אני מקווה שלא אירוטי..''היא אמרה בחשדנות

''אירוטי זה רק איתך..''אמרתי

''יש לנו משימה כזאת לא?'' היא שאלה בחיוך

''אוו כן יש לנו'' אמרתי במבט מרוצה

''אולי תעיף את התאילנדית?'' היא שאלה וליטפה את הכתפיים שלי בצורת עיסוי

''אמנדה שילמה עלייה כבר '' אמרתי מהופנט והיא ירדה קצת עם הידיים שלה, הסתכלתי לכל הצדדים ליראות שאין אפ'חד במסדרון

''בואי...''אמרתי לה וניכנסנו לחדר שלי, שמתי על הדלת את הדבר הזה של הפרטיות ונשכבתי על המיטה

''תישאר בבוקסר..''היא אמרה ולקחה שמן מהתיק שלה, הורדתי את הבגדים שלי ונישארתי בבוקסר משבוע שעבר

''תעצום את עינייך'' היא לחשה והתיישב עליי שאני על הבטן, היא התחילה לעסות את גופי בעדינות ומידי פעם בקשיחות, היא הייתה רק בתחתונים, בלי חזייה, החזה שלה עגול מושלם ועומד, בדיוק כמו שאני אוהב, מידי פעם היא הייתה שולחת ידיים אל המפשעה שלי ואני שולח אנחות לחופשי

''תסתובב על הגב'' היא לחשה לי באוזן והתהפכתי על הגב, היא המשיכה לעסות לי את הכתפיים ככה שהחזה שלה פשוט מולי, מידי פעם היא ירדה למטה יותר עם הגוף והחזה שלה ממש היה לי על הפנים ונישקתי אותו, מיותר לציין שלמשך על הטיפול עמד לי נכון?

הטיפול נמשך לאורך הרבה זמן בערך שעה......

.

.

''זהו..גם את זה עשינו '' היא אמרה ומחקתי מהרשימה את זה

''מה עוד מתחשק לך לעשות?'' שאלתי, שנינו ערומים עכשיו אחרי הטיפול המאוד מאוד מאוד מחרמן שהיא עשתה לי

''לא יודעת, מה אפשר לעשות בתאילנד? '' היא שאלה

''המוןןןן דברים, רוצה קעקוע?'' שאלתי

''לא, לא עכשיו '' היא אמרה ונישקתי אותה

''אוך את כל כך יפה שאת ערומה, למה אין חוק שאומר שאת צריכה ללכת ערומה כל הזמן?'' שאלתי ונשכתי את השפה שלי

''יש לנו משימה כזאת לא?'' היא שאלה והסתכלתי בדפים

''כן את צודקת..''אמרתי והיא הסתכלה עליי

''בתאילנד? יאללה זורם..''אמרתי בחיוך ענקי, התקשרתי לפייר

''פייר מתי ההופעה?'' שאלתי את פייר מיד ובמהירות

''מחר בצהריים, למה?'' הוא שאל בבילבול

''סתם, לילה טוב'' אמרתי וניתקתי והסתכלתי על רובי בחיוך

''כן?'' היא שאלה

''כן! יאללה בואי'' אמרתי וקמתי מהמיטה..מרגיש חופשי כזה

''את באה?'' שאלתי

''אולי לא?'' היא התחילה להסס, התקרבתי אלייה ומשכתי אותה מהמיטה לזרועותי

''המשימה הזאת תצטרך להיעשות בשלב מסויים לא? אז למה לא עכשיו?'' שאלתי אותה ונתתי לה נשיקה על השפתיים המדהימות שלה, לפעמים הן דומות לסוכריה הזאת של השפתיים, אני רוצה לאכול לה את השפתיים.

''צודק..אבל אם מישהו יראה אותנו?'' היא שאלה בהיסוס וצחקתי

''אני לא רוצה להלחיץ אותך אבל המון תאילנדים הולכים ליראות אותך'' אמרתי בגיחוך והיא נאנחה

''טוב נו..יאללה בוא נגמור עם זה..''היא אמרה ויצאנו מהחדר בדילוגים מהירים, יצאנו דרך המדרגות חירום, הרגיש מוזר לחוש את הרוח על הגוף העירום שלנו

''זה כל כך חופשי'' היא אמרה, שיערה התפזר ברוח ונח על החזה שלה

ירדנו לרחוב והתחלנו ללכת, החזקתי את ידה, בחיים לא הרגשתי כלכך חופשי, זה כמו ללכת בלי חיתול בכלל.

המקומיים הסתכלו עליינו בצורה מוזרה אבל המשיכו ללכת, חלק מהם עברו צד ברחוב, היו כמה אנשים ששרקו לנו, בעיקר הסתכלו על החזה של רובין, אני מבין אותם הוא כלכך מושלם.

''זה משחרר'' אמרתי לה בצרפתית

''כל כך!'' היא אמרה גם בצרפתית, נתתי לה נשיקה קטנה והמשכנו ללכת, אני מחזיק ממנה, לא כל בחורה הייתה מסכימה לדברים כאלה נועזים, אתם בטוחים שזאת אותה בחורה שהייתה איתי בבית ספר?

הגענו לכניסה של הקניון שנימצא לא רחוק מהמלון שלנו, השומר לא רצה להכניס אותנו!! איזה קקה הוא!

אחרי רבע שעה של חופש לחלוטין חזרנו למלון, צוחקים כמו שבחיים לא צחקנו, עלינו לחדר

''עשינו את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!'' היא צרחה, היא הייתה כלכך מאושרת, בחיים לא ראיתי בחורה כלכך מאושרת

''את מאמינה?!'' שאלתי בחיוך רחב והיא קפצה עליי וחיבוק ונשיקה, שילוב מושלם

''תודה דיויד '' היא אמרה לי לפתע בשקט, הסתכלתי עלייה מבולבל וסירקתי את שיערה אל מאחורי האוזן שלה

''על מה?'' שאלתי אותה מבולבל

''על הכל, שנכנסת לחיים שלי, תודה. בחיים לא הייתי עושה את הדברים האלה בלעדייך וזה לא דברים שלא רציתי לעשות זה פשוט דברים שלא היה לי אומץ בחיים לעשות'' היא אמרה והשאירה אותי, דיויד דרוזייה, ללא מילים.

עמדתי מולה, צמוד עלייה, מחייך חיוך אדיוטי, חיוך מאוהב?

''אני אוהב אותך'' אמרתי את שלושת המילים האלה, אני באמת מאוהב בה, באמת שהתאהבתי שוב.

''גם אני אותך'' היא אמרה והרמתי אותה עליי כמו שפייר מרים אותי עליו והפלתי אותה על המיטה מלטף את גופה החלק והמושלם, מנשק את הצוואר שלה, הכל מושלם אצלה.

*יום למחורת*

''להתראותתת בנקוק!!! אנחנו נחזור!'' פייר צעק לקהל שצרח וירדנו מהבמה

''כל הכבוד ח'ברה'' אמנדה אמרה לנו ומחאה כפיים, חזרנו לעצמנו למרות שאנחנו עדיין מופיעים בלי צ'אק.

''איך היינו?'' ג'ף שאל

''מעולה'' צ'אק אמר וחזרנו למלון שלנו בתאילנד, אךך איזה מלון מדהים, עיר מדהימה, מעריצים מדהימים.

*מנקודת המבט של אמנדה*

שלחתי לפייר הודעה, אני מקווה שהוא באמת ירד למטה.

אני לא מסוגלת יותר להיות במצב שאני לא מדברת עם פייר ודיויד, אז דיויד זה יותר מסובך וצריך לתת לו לעכל אבל אם אני ישלים עם פייר אולי זה יעזור בקטע של דיויד

ראיתי את פייר יוצא מהמעלית עם קפוצ'ון ענקי, הכובע שלו היה עליו והוא הלך לכיווני בזילזול ובחוסר חשק

''מה?''הוא שאל

''שב'' אמרתי והראתי לו את הכיסא ממולי

''למה?'' הוא שאל ושתקתי, הוא נאנח והתיישב מולי

''מה את רוצה?'' הוא שאל, התעלמתי מהיחס שלו כלפיי

''לדבר'' אמרתי

''על מה?'' הוא שאל

''הכל'' אמרתי

''הכל זאת מילה קצרה מידי לכל מה שיש לי להגיד לך אמנדה'' הוא אמר והדגיש את השם שלי

''אם לא תגיד לי את מה שיש לך להגיד לי זה רק יגדל עוד ועוד אתה לא חושב?'' שאלתי אותו

''אוקי, מאיפה להתחיל?'' הוא שאל והקפיץ את רגלו במהירות כאילו הוא רק חיכה לרגע שאני יבקש ממנו ללכלך עליי

''כדי לטפל בבעיה צריך להתחיל מהשורש, תתחיל מהתחלה'' אמרתי

''ממש פסיכולוגית, אוקי מהתחלה? סבבה, צ'אק, זה בתור התחלה'' הוא אמר ועצמתי את עיניי, ידעתי שזה הולך לקרות

''דבר..''אמרתי ולקחתי אויר כהכנה נפשית למה שהוא הולך להגיד

''טוב, צ'אק- לזה לא ציפיתי בכללי, לא הבנתי מאיפה זה בא לי בכלל, הייתי בהלם גמור הרגשתי שבור, מרוסק, את באת ופשוט ריסקת לי את הלב, כל כך בגדת באמון שלי, אין לי דרך אפילו להסביר לך כמה בגדת בו, חשבתי שאת אחרת את יודעת? שאיתך באמת נוכל ליצור קשר אמין וחברות אמיתית מלבד העבודה, וככה זה הרגיש עד הבום שחטפנו כולנו ובעיקר אני, את יודעת מה צ'אק בשבילי? אין לך מושג! צ'אק הוא המשפחה שלי! הוא החבר הכי טוב שלי! ובגללך רבתי איתו כמו שלא רבתי בחיים עם בן אדם! ''הוא אמר לי בכעס, מוצדק לחלוטין

''פייר כמעט כל אמרגן עושה איכשהו את הטעות הזאת או טעויות קריטיות אחרות, לא התכוונתי שזה יצא ככה ואתה יודע את זה '' אמרתי להגנתי

''כן אני יודע את זה, ועדיין לא ציפיתי שזה יכה בי בעוצמה כזאת!'' הוא אמר

''ואתה יודע טוב מאוד מה התוצאות של המכה שלך'' אמרתי באנחה

''כן אני יודע אמנדה, ושלא תחשבי שאני בסדר עם זה ואני ישן במחשבות טובות כל לילה,אני יודע שאת עקרה עכשיו, אבל זה לא ממש באשמתי ואת זה את גם יודעת'' הוא אמר

''זה לא משנה כרגע מי אשם פייר, עזוב את זה, תעבור הלאה'' אמרתי

''הלאה, אוקי, אשלי'' הוא אמר, המכה השניה, אמנדה לנשום עמוק

''כן, מה איתה?'' שאלתי

''מה איתה? בואי תעני לי את, אני רוצה לדעת מה את חושבת, מה באמת איתה?'' הוא הפנה הפעם את השאלה אלי, מה עכשיו?

''אחרי צ'אק ואחרי ההפלה ואחרי הגילוי שאני עקרה הרגשתי ריקה פייר, לא היה לי כבר את מי לאהוב, לא היה לי מישהו שאהב אותי, באמת שהתרסקתי לחלוטין ואשלי הייתה כמו נחמה בשבילי, היא תמיד הייתה שם בשבילי, הכתף שהייתי צריכה, בלי לשים לב מצאנו את עצמו מאוהבות אחת בשניה, אני לא יודעת אפילו מאילו סיבות אבל זה קרה, לא שלטנו ברגשות שלנו, וקרה מה שקרה'' אמרתי

''והנה הבגידה השניה באמון, עוד לא הצלחתי לעכל את מה שקרה עם צ'אק והבאת את המכה השניה, לקחת את חברה שלי ממני, שמת לב? לקחת לי 2 סוגים של חברים, חבר נפש וילדות ובת זוג, את בטח מרגישה מעולה עם עצמך עכשיו ''הוא אמר

''פייר זה לא ככה, באמת שלא'' אמרתי באנחה

''אה נכון, את לקחת ממני גם את דיויד, שכחתי'' הוא הוסיף בחיוך

''איך בדיוק לקחתי ממך את דיויד?'' שאלתי בטימטום רב

''איך? את רצינית? אמנדה את יודעת מה זה כלא? את יודעת מה בן אדם עובר שם? את יודעת שבדרך כלל אנשים צריכים שיקום אחרי שהם בכלא?'' הוא שאל, פאק הכלא, איך שכחתי?

''דיויד עשה פשע'' אמרתי

''נכון, אבל הוא לא עשה את זה בכוונה, את מכירה את דיויד, הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב, יש לו נפש כל כך עדינה, אם הוא היה יודע שהמעריצה הזאת בת 14 תאמיני לי שאפילו לחיבוק בצורה מעט מינית הוא לא היה מגיע איתה, והוא יודע שזה לא היה מעשה טוב אז איזה לקח בדיוק באת ללמד אותו?'' הוא שאל בכעס

''פייר הוא הרס עולם שלם לילדה קטנה'' אמרתי

''לידיעתך אמנדה הילדה הזאת מאוד מאושרת ממה שקרה, ובנוסף על כך היא אחותה של האקסית שלו והיא בהריון ממנו אמנדה'' הוא אמר, מה?!

''לא ידעתי את זה '' אמרתי בשקט

''למה שתדעי? את שמת לב איך את התנהגת אלינו לאחרונה? את שמת לב למה נהפך ממך?'' הוא שאל והניד בראשו

''מה?'' שאלתי, ידעתי את התשובה אבל הוא צריך לשחרר את זה

''מפקדת, דיקטטורית, אויבת אמנדה, אם בהתחלה היית חברה שלנו, הרגשנו שאנחנו יכולים לספר לך הכל לשתף אותך בהכל לסמוך עלייך עכשיו זה השתנה וכולם יודעים את זה אפילו את ואפילו אשלי, התנהגת אלינו לאחרונה כל כך מגעיל, צעקת עלינו, נתת לנו פקודות, לא שמת עלינו, הרגשת השולטת, באמת שנהפכת לשטן, אני לא יודע מה גרם לך השינוי הזה ואני לא יודע אם תצאי ממנו בכלל, אולי את צריכה שבן ידפוק אותך כמה פעמים ביום כדי להיות את שהכרנו, אני לא יודע מה! אבל אנחנו זקוקים לך אמנדה'' הוא אמר והתעלמתי מההערה הלפני אחרונה, והאחרונה צבטה לי את הלב, ידעתי שזה מה שהם חושבים עליי, הם אמרו לי את זה מספיק פעמים, כולם, אבל פייר דיבר הפעם מהלב.

''זקוקים לי? זה ניראה כאילו אני איתכם רק כי ככה זה אמור להיות, להקה ואמרגן, לא משום סיבה אחרת'' הפעם אני פתחתי את הלב שלי, פייר חייך

''צר לי שאת לא חושבת את זה, כניראה זה מה שהוביל אותך לשינוי הזה, הפחד שלך לאבד את המקום שלך בלהקה, אמנדה הלהקה זאת לא להקה, זאת משפחה, את נכנסת למשפחה, אימצנו אותך אלינו, את שלנו עכשיו. את איתנו לא משנה כמה טעויות תעשי וכמה תבגדי בנו, אנחנו לא צריכים אותך בשביל כל הדברים הטכנים, צ'אק גם יכול לעשות את זה, אנחנו צריכים אותך כי את כמו אמא בשבילנו, הסמכות, הדוגמא, האוזן הקשבת, בעלת הנסיון, זה מה שאנחנו מחפשים בך'' הוא אמר והשאיר אותי עם פה פתוח ודמעות בעיניים, פייר אמר את זה?

''ואו'' אמרתי ונותרתי עכשיו לחלוטין בלי מילים, הדמעה שהצליחה לברוח מצאה את מקומה על השרוול שלי כאשר ניגבתי אותה במהירות

''באמת שלא ידעת את זה אה? ''הוא אמר בגיחוך

''ממש לא, זה מה שהייתי בשבילכם?'' שאלתי בכזאת אכזבה, אני לא מאמינה שאיבדתי את זה

''את עדיין.'' הוא אמר, אני חושבת שגם אם יודיעו שהיקרים שלי מתו כרגע את החיוך הזה לא יצליחו להוריד לי מהפנים.

''סליחה פייר '' אמרתי לו והוא הביט בי בחיוך רחב

''רק אל תבגדי בי שוב אמנדה '' הוא אמר וקם מהכיסא, קמתי גם מהכיסא

''אני ישתדל '' אמרתי והושטתי ידי בכדי ללחוץ את ידו

''בואי'' הוא אמר ומשך אותי אליו לחיבוק ארוך ומרגש.

''אתה סולח לי?''

איזה דרמה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תאמת זה היה אמור להיות הפרק הכי קליל בעולם ודיי קצר..