 כינוי:
יול-יול בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2009
מחשבות אייפודיות
שלומלום
קרו לי מלא דברים (לשם שינוי)
תמיד אני כזה יושבת בבית ונרקבת, אבל הפעם עשיתי כל כך הרבה דברים שאפילו לא היה לי זמן לעדכן את הבלוג! O:
OMG! כמה חסר אחריות מצדי!
טוב, בכל אופן, היום כשנסעתי הביתה, שמעתי מוזיקה וחשבתי על כל מיני דברים.
מכירים את זה שאתם שומעים מוזיקה באוזניות ואתם לא שמים לב למה שקורה סביבכם, ואז אתם פתאום שומעים במעורפל משהו שיכול להיות מעניין, ואז אתם תולשים את האוזניות מהאוזניים בהיסטריה וצועקים "מה? מה? על מה אתם מדברים????"
אז היום הייתי עדה לשיחה על איזה-ספורט-הכי-טוב-ולמה-החוג-שלי-הכי-מעניין, ואז ילדה אחת אמרה "שחייה זה הספורט הכי כיף, זה כזה ממש מרגיע..." ואז ילד אחר אמר "כן, אבל בריצה זה כזה נחמד... חושבים מחשבות... רואים את הנוף..."
אז היא אמרה" מה רואים את הנוף? רוצה לראות נוף- תשחה בים! תסתכל על האצות..."
ואני לא יודעת למה, אבל זה ממש הצחיק אותי P:
זה היה כשעשיתי את הקטע הבלשי הזה, שאתה רוצה לשמוע על מה מדברים אבל אתה לא רוצה לקטוע את השיחה (כדי לקבל פרטים מעניינים) אז לוחצים על פואוז ועושים כאילו שומעים מוזיקה, מזיזים את הראש לפי קצב דימיוני וכאלה...
באותה נסיעה גם נזכרתי במשהו שקרה לי שנה שעברה, כשהלכתי לשירותים באמצע שיעור, והאייפוד היה על השולחן ליד הקלמר.
ואז בהפסקה ילד אחד בה אליי ואמר "מקפליי? באמת יולי, חשבתי שיש בך יותר מזה."
וזה ממש הכעיס אותי, כי-
א) הוא אשכרה חיטט לי באייפוד, ו... לא עושים דברים כאלה!
ב) מי אתה שבכלל תעיר לי על מה אני שומעת?
אז הגעתי למסקנה, שהשירים שבן אדם שומע הם כאילו חלק ממנו, חלק מהאופי שלו.
אז כן- יש בי חלק קטן של "הקיץ בא", שכשאני מחורפנת או משו אני וחברות שלי שמות בפול ווליום וממציאות ריקודי פקאצות, ויש בי חלק של השירים של אביב גפן, כי לפעמים הוא מצליח לבטא את הרגשות שלי בשיר בצורה שאני לא מצליחה, ויש בי חלק של הפסקול של "מאמא מיה", כי השירים האלה מספרים על נקודות שונות בחיים בצורה קצבית והומוריסטית, וכן- גם יש בי חלק די גדול של מקפליי, וזאת אני. אני לא חושבת שצריך לשפוט אותי על זה.
אני מצטערת שאני מעלה את הדוגמא הזו, אבל אני ממש לא אוהבת את הלהקה "טוקיו הוטל", אבל אין לי שום דבר נגד הבנות שאוהבות אותם, כי אני יודעת שזה לא לגמרי הן. זה יכול להיות חלק גדול, אפילו גדול מאוד, אבל תמיד יש להן גם צדדים אחרים באישיות. אפילו צדדים שאני מסכימה איתם או מתחברת אליהם.
המוזיקה שבן אדם שומע בסך הכל מסמלת את איך הוא מתמודד עם הרגשות שלו.
ואני לא מסכימה עם האנשים שאומרים שיש אנשים ששומעים מוזיקה מסויימת רק כדי להתלהב, כי זאת זכותם שמוע מה שהם רוצים, גם אם אחרים לא מסכימים עם זה או לא יודעים את זה.
ויש הרבה שיסכימו איתי- שיש הרבה שירים שאני שומעת, שפשוט גורמים לי לבכות, כי אני כל כך מבינה את מי שכתב אותם, על מה הוא מדבר ואת מה הוא מנסה להעביר, שפשוט שומעים אותם ברצף עשר פעמים.
אני מקווה, כמו תמיד, שהצלחתם להבין מה אני מנסה להעביר.
עד לפעם הבאה, יולי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
