 כינוי:
יול-יול בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
חשבתי על משהו
הבלוג שלי גרועע!
אין לי בכלל כניסות, ואין לי על מה לעדכן.
אני יכולה להיות כמו כל המתלהבים האלה:
"בלוגי היקר,
היום היה לי יום מושי-מושלם- בהתחלה קמתי בבוקר, התעוררתי ב 6:38 במקום ב 6:45, איזה שטותניקית אני...
ואז הייתי בבצפר, ואז חזרתי הביתה, ואז אכלתי ארוחת צהריים, ואז הייתי בשירותים, ואז ראיתי טלויזיה, ואז הייתי עם נטקוש ולירקול, ואז אכלתי ארוחת ערב, ואז הלכתי לישון! חה-חה-חה.. איזה יום מרגש היה לי!"
אבל לא בא לי.
כי... ראיתי כמה בלוגים של ילדות מסכנות שלא כותבות כ-ל-ו-ם בפוסטים שלהן, רק איזה תמונה "אומנותית" של האוגר שלהן ויש להן איזה 80 תגובות. וזה לא פייר!
אני יודעת שהפוסטים שלי קצת חופרים, אבל המטרה אמורה להיות לכתוב מה שבראש, ולאו דווקא להשיג בכוח יותר תגובות או כניסות.
אה כן- אם מישהו מוצא עט פיילוט שחור 0.4 ברחבי ישרא, אולי הוא שלי, כי נאבד לי P:
סי יא
| |
עוד מחשבות ציוריות
ראיתי שהוסיפו אותי במלא בלוגים, וזה מה זה מחמיא ;)
אבל בכל זאת לא מגיבים...
בזמן האחרון אני כאילו מתמלאת בכוחות מחודשים, הייתה לי שיחה ממש טובה עם חברה שלי, וגם קבעתי לעצמי כמה מטרות:
להתחבר הרבה יותר עם "חצי חברות" שלי.
להיות יותר נחמדה.
לנסות להיות יותר פעילה בשיחות וכאלה.
להיות יותר זורמת וכיפית P:
וגגגגגגגגגם.... הוסיפו אותי לטבעת mcproject!!
אני כנראה גם אלך למפגש מעריצים עם בת דודתי המאגניבה!
וזאת שמנהלת את הטבעת, ראיתי את הקליפ שלכן והוא יצא ממש חמוד!
וגם הגעתי למסקנה, שממש ממש בא לי להיות גבוהה! לא ממש פשוט יותר גבוהה ממה שאני עכשיו.
זה נשמע סתום אבל יש לי שמלה ממש יפה שכרגע מגיעה לי מתחת לברכיים, וזה עצוב כי היא ממש יפה.
אני ורותם רצינו לארגן מסיבה, והיא אמורה לצאת ממש ממש כיפית, אבל יש לי הרגשה שכולם פשוט ינצלו את זה שיש מסיבה ואנחנו פשוט נשרת אותם כל הערב ולא נהנה...
טוב אני הולכת לראות לילה מוטרף במוזיאון רק בשביל לשמוע בסוף את מקמק שלי
לילה טוב (או בוקר טוב לציפורי הלילה ;) )
| |
מחשבות אייפודיות
שלומלום
קרו לי מלא דברים (לשם שינוי)
תמיד אני כזה יושבת בבית ונרקבת, אבל הפעם עשיתי כל כך הרבה דברים שאפילו לא היה לי זמן לעדכן את הבלוג! O:
OMG! כמה חסר אחריות מצדי!
טוב, בכל אופן, היום כשנסעתי הביתה, שמעתי מוזיקה וחשבתי על כל מיני דברים.
מכירים את זה שאתם שומעים מוזיקה באוזניות ואתם לא שמים לב למה שקורה סביבכם, ואז אתם פתאום שומעים במעורפל משהו שיכול להיות מעניין, ואז אתם תולשים את האוזניות מהאוזניים בהיסטריה וצועקים "מה? מה? על מה אתם מדברים????"
אז היום הייתי עדה לשיחה על איזה-ספורט-הכי-טוב-ולמה-החוג-שלי-הכי-מעניין, ואז ילדה אחת אמרה "שחייה זה הספורט הכי כיף, זה כזה ממש מרגיע..." ואז ילד אחר אמר "כן, אבל בריצה זה כזה נחמד... חושבים מחשבות... רואים את הנוף..."
אז היא אמרה" מה רואים את הנוף? רוצה לראות נוף- תשחה בים! תסתכל על האצות..."
ואני לא יודעת למה, אבל זה ממש הצחיק אותי P:
זה היה כשעשיתי את הקטע הבלשי הזה, שאתה רוצה לשמוע על מה מדברים אבל אתה לא רוצה לקטוע את השיחה (כדי לקבל פרטים מעניינים) אז לוחצים על פואוז ועושים כאילו שומעים מוזיקה, מזיזים את הראש לפי קצב דימיוני וכאלה...
באותה נסיעה גם נזכרתי במשהו שקרה לי שנה שעברה, כשהלכתי לשירותים באמצע שיעור, והאייפוד היה על השולחן ליד הקלמר.
ואז בהפסקה ילד אחד בה אליי ואמר "מקפליי? באמת יולי, חשבתי שיש בך יותר מזה."
וזה ממש הכעיס אותי, כי-
א) הוא אשכרה חיטט לי באייפוד, ו... לא עושים דברים כאלה!
ב) מי אתה שבכלל תעיר לי על מה אני שומעת?
אז הגעתי למסקנה, שהשירים שבן אדם שומע הם כאילו חלק ממנו, חלק מהאופי שלו.
אז כן- יש בי חלק קטן של "הקיץ בא", שכשאני מחורפנת או משו אני וחברות שלי שמות בפול ווליום וממציאות ריקודי פקאצות, ויש בי חלק של השירים של אביב גפן, כי לפעמים הוא מצליח לבטא את הרגשות שלי בשיר בצורה שאני לא מצליחה, ויש בי חלק של הפסקול של "מאמא מיה", כי השירים האלה מספרים על נקודות שונות בחיים בצורה קצבית והומוריסטית, וכן- גם יש בי חלק די גדול של מקפליי, וזאת אני. אני לא חושבת שצריך לשפוט אותי על זה.
אני מצטערת שאני מעלה את הדוגמא הזו, אבל אני ממש לא אוהבת את הלהקה "טוקיו הוטל", אבל אין לי שום דבר נגד הבנות שאוהבות אותם, כי אני יודעת שזה לא לגמרי הן. זה יכול להיות חלק גדול, אפילו גדול מאוד, אבל תמיד יש להן גם צדדים אחרים באישיות. אפילו צדדים שאני מסכימה איתם או מתחברת אליהם.
המוזיקה שבן אדם שומע בסך הכל מסמלת את איך הוא מתמודד עם הרגשות שלו.
ואני לא מסכימה עם האנשים שאומרים שיש אנשים ששומעים מוזיקה מסויימת רק כדי להתלהב, כי זאת זכותם שמוע מה שהם רוצים, גם אם אחרים לא מסכימים עם זה או לא יודעים את זה.
ויש הרבה שיסכימו איתי- שיש הרבה שירים שאני שומעת, שפשוט גורמים לי לבכות, כי אני כל כך מבינה את מי שכתב אותם, על מה הוא מדבר ואת מה הוא מנסה להעביר, שפשוט שומעים אותם ברצף עשר פעמים.
אני מקווה, כמו תמיד, שהצלחתם להבין מה אני מנסה להעביר.
עד לפעם הבאה, יולי.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
