הפלאפל הכי טעים בעיר

אין לי שום דבר מיוחד להגיד על המפכ"ל הבא של משטרת ישראל מלבד שאני שמח שזה הוא, שזה דנינו.  אני לא מכיר אותו, קראתי שהוא מתאים וראוי ושהוא אדם רציני מאוד ובתור מפקד ומנהיג הוא אחד שהולכים אחריו בעיניים עצומות והוא גם יודע לפרגן לפקודים וזה טוב. 

הדבר היחידי שמשמח אותי הוא שזה דנינו ולא נניח ויינשטיין.

דנינו זה שם טעון עבורי ואולי לא רק לי. 

כשהייתי צעיר, אולי אפילו צעיר מאוד, האנשים שחינכו אותי (ההורים שלי, ילידי הארץ, אך הוריהם מוצאם מפולין ומרוסיה) דיברו איתי על גזענות, על הפליה, על הפליה על רקע עדתי, על פער עדתי. הם הראו לי והסבירו לי את השיר של אלתרמן על ריצתו של העולה דנינו

ההסבר מוויקיפדיה יהיה טוב מכל הסבר שלי (על הטור השביעי של אלתרמן): 

החוק והשבות - פרק זה הוא אודות הוויכוח שנתעורר בציבור בשנת 1955 בדבר עליית יהודי מרוקו, עת קמו דוברים לדעה כי יש צורך בעלייה "סלקטיבית" למניעת עלייתם של חולים, נכים וזקנים. בטורו הביע אלתרמן דעה נחרצת בעד עלייה המונית ללא הבחנה בין יהודי למשנהו. בשירו "ריצתו של העולה דנינו" מתייחס אלתרמן לכתבה בעיתון על אודות עולה בשם דוד דנינו, שבכרטיסו נכתב שאינו מסוגל לעבודה גופנית מאחר שהוא צולע במקצת. הרופא ביקש מדנינו לרוץ, והוא בהבינו שלפניו מבחן של חיים ומוות, רץ במרץ רב מן הדרוש, ועובר את המבחן. אלתרמן תובע את עלבונו של דנינו.

זה הקטע המלא של הטור השבועי 

אז כשהראו לי, דיברו איתי והסבירו לי בכלל ועל השיר בפרט, בכיתי.

גם הבוקר כשחיפשתי את השיר ברשת, דמעתי.

זו כוחה של שירה, גם אם היא מסה עיתונאית. 

לשיר הזה יש חלק לא מבוטל בעיצוב השקפת עולמי.

נכון, היום חוץ מש"ס כבר לא מדברים על פער עדתי, ונדמה שזה כבר כמעט ולא קיים ובכל זאת, אני שמח שמפכ"ל המשטרה הבא יהיה דנינו.