ארבעה חודשים של שמחה.

ארבעה חודשים של אושר.

ארבעה חודשים של חירפון.

ארבעה חודשים של חיבוקים.

ארבעה חודשים של נשיקות.

ארבעה חודשים של אהבה.

מכל הזמנים שהיה נראה שטוב- עכשיו באמת טוב.

ויש מעט נפילות והלימודים לא פשוטים, אבל הלחץ המרבי כבר מאחוריי, מאחורינו.

גם כשאני נופלת, אני יודעת שיהיה מישהו מאחוריי שיבוא לתפוס אותי.

שידאג לשמח, לגרום לי לחייך מהסיבות המפגרות ביותר.

אדם כל כך מיוחד. אדם שקשה לי להיפרד ממנו לשלום בכל פגישה.

אדם שלא יודע עד כמה הוא חשוב לי, כי קשה להסביר.

אדם בשם איתן, אדם שאיתו הספקתי לבלות ארבעה חודשים

היום היה לי יום מדהים. כל רגע בו היה (נו, חוץ מזמני כאבי הבטן).

בסביבות השעה שלוש איתן החביב הגיע אל תחנת הרכבת ושם אני ואימי פגשנו אותו.

היא הסיעה אותנו הביתה ושם בילינו מספר שעות.

אחרי כמה זמן החלטנו ללכת לאכול בחוץ ולטייל באיזור ליד, ששם נמצא פארק ממש יפה.

אחרי שאכלנו פסטה (כהרגלנו) המשכנו לפארק, שבו טיילתי בתור ילדה קטנה, ואשר התגלה כמקום מקסים.

מאוד נהנתי שם. לשכב על הדשא הנעים, לדבר ולצחוק, פשוט לנוח קצת מהעולם.

אחרכך הלכנו לטייל והמשכנו ללכת ישר לאורך הדרך עד שראיתי בשמי האופק את הים.

אמרנו, נו למה לא. בו נלך. בדיוק נספיק לשקיעה. האמת שהגענו ממש דקה לפני שהיא הסתיימה.

היה לי כל כך מדהים, באמת

נושי שלי, אתה מדהים!

אני אוהבת אותך  ♥

ומעט תמונות:

זהו, שיהיה לכם לילה טופי

עד לפעם הבאה, ענתי ♥

*רכושו של איתן בלבד!*