אני יודע שכבר פוסט שני שאני מתנחל כאן,ו זה לא כיף לקרוא ולא חביב והכול אבל,
לא משנה לי.
אני בסדר עם זה.
ואני יודע שלא יגיבו,
אבל זה בסדר.
לא משנה לי.
~
~
כי אניא והב שיש רווח בין פקא לפסקא, זמן לנשום :]
~
~
~
כי אני אוהב אותך.
אני כן.
כל רגע ביום שלי אני רק חושב על החיבוק שלך סביבי.
וזה פחות מיומיים מתי שנפשגנו ואני מתגעגע ומרגיש שזה שבוע.
אני אוהב אותך.
אני מתגעגע למבט שלך כשאת מסתכלת עליי, בוהה בעיניים שלי במבט כזה ממוקד.
אני מתגעגע לריח של הבושם שלך, שאני מסניף כשאת מחזירה את החולצות שלי. או איך שאת אמרת פעם משניף, וזה היה כל כך חמוד...
ואת חמודה.
או גאד, את כל כך מדהימה.
אני אוהב אותך.
ואני מתגעגע אלייך..
כשרע לי וכואב ואני שונא את עצמי....את עושה לי טוב. את מזכירה לי למה מישהי מדהימה כמוך עם מישהו בינוני וטיפש כמוני.
חנון קומיקס שכותב מילים מוזרות.
מוזרות? מוזרים? מילה אחת. מוזרות.
מילים מוזרות.
ומנסה להצחיק קורא וחצי ב12 בלילה עם משפט מוזר.
אני פשוט....
אני אוהב אותך. אני לא יודע איך להראות את זה ולהגיד את זה...
אבל אני מנסה, לא?
העיקר המחשבה.
אולי אני לא מדהים ורומנטי, אבל לפחות אני מביא חיוך :(
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
A Pessimistic Optimist
