במצבים הכי קשים שלי.. עודדתי את עצמי באמצעות שירה.
אפילו התקבלתי ללהקת קנטבילה. ולאחר מכן הלכתי ללהקה,
ועד היום אני נמצאת שם, מקליטה שירים באולפן הקלטות.
לפני שבוע בערך היו לנו אודישניום לקראת מסיבת הסיום לשירה.
הלכתי והתקבלתי, לאחר מכן הודיעו לנו שיש עוד שלב שצריך לעבור,
והיום הייתי בבית ספר, עם הילדים ששם אחרי שהיה לי מבחן נוראי במתמ'
היינו בחדר, בנים ובנות.
המפיק בחן אחת אחת והחליט מי תתקבל ומי לא.
ואני? לא התקבלתי..
אני לא יודעת למה... אבל מה שאני מרגישה זה אכזבה נוראית,
ייאוש ואני לא מבינה למה לא התקבלתי.
אני מרגישה פגועה כי בעצם שירה זה הכל בשבילי.
אני לא מבינה למה אנשים אחרים היו צריכים להתקבל שם במקומי
אני לא רואה את עצמי שם, לא רואה את אצמי מקבל סולו בזמן שלהם יש.
ולי לא.
והם אומרים שאני שרה יפה..
אז זהו שלא.
התאכזבות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
