איך זה קרה לי? למה דווקא אותי בחרת להכשיל כך? אני באמת לא אדע, המוח שלי כבר לא עובד כמו פעם, הזיכרון המעולה שהיה לי, נעלם כלא היה. משחקן כדורסל מס' 1 בשכבה הפכתי לאחד שיכול בקושי להקיף חצי מגרש. אלהים הציב לי נסיון, ונכשלתי.
זה נמשך שנתיים, הקשר שלי עם יעל, שנתיים שבהן עשינו הכל ביחד, היא הייתה אהבת חיי. אך כנראה שבשבילה לנשק את החבר הכי טוב שלי מול כל השכבה זה "סתם שטויות".
זה היה במסיבה של דוד, נכנסתי לסלון וראיתי אותם... באותו רגע לא ידעתי לאן לקבור את עצמי, שני אנשים שהיו בשבילי הכי חשובים אז, בגדו בי כמו שלא בגדו בי אף פעם. אני עדיין יכול לדמיין אותם מתנשקים לי מול הפרצוף, אני זוכר שהייתה שניה שתומר הסתכל עלי, ופשוט התעלם, המשיך לנשק אותה. תומר בגד בי.
עליתי לקומה השניה ויצאתי למרפסת, חשבתי, מעניין מה יקרה אם אפול, למישהו יהיה אכפת? מישהו בכלל ישים לב?
התיישבתי..ראיתי את יוני ומקס, הם החזיקו סיגריה ביד..יוני הציע לי סיגריה, לא הסכמתי, ידעתי שבסמים , קלים או קשים אני לא אגע.
"נו קח, זה יקל עלייך." אמר מקס
טוב, מה יקרה, פעם אחת וזהו...
מאז אני לא זוכר הרבה, אני זוכר תמונה מטושטשת שלי עם סיגריה ביד, אני משתעל, וממשיך לעשן. הכל הופך לתכלת, עננים כחולים בשמיים,
אחד דומה לרכבת, ואחד לציפור, או שזאת באמת ציפור? ומי אני? לאן אני נעלמתי, אני נוצה. נוצה שעפה לה ברוח.
אהבתי את זה...
אחרי יומיים יוני התקשר והזמין אותי למסיבה, למה לא? אמרתי.
שם כבר הסנפתי. ראיתי את העננים האלה שוב והתמכרתי אליהם, לא יכלתי לעזוב אותם. כשיצאתי מהסטלה, רציתי עוד, לשכוח מהכאב.
מי אמר שאסור לנסות את הדבר הזה? זה מתנה מאלהים!
אבל אני לא מכור, אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה, זה פשוט כיף. והנה, עברו שבועיים שאני מעשן עם יוני ומקס כמעט כל יום, ולא מחק לי שום דבר מהמוח, אני עדיין מבין הכל, ולומד טוב. וזוכר את כל מה שתומר ויעל הבוגדים עשו לי!
וככה עברו ימים, ושבועות שבהם עישנתי, והסנפתי , אפילו הציעו לי להזריק, אבל חשבתי "לאאאא..רק נרקומנים מזריקים. אני רק מעשן, זה סתם, זה בסדר". כן..אחלה מחשבה הייתה לי אז.
כשהייתי מעשן, לא היה לי כלום בראש חוץ מהעננים והפרחים, לא המורים המעצבנים ולא ההורים, ולא ה"חברים" שלי...
חצי שנה כל זה נמשך, התחלתי להבריז מלימודים, לא הייתי חוזר הביתה בלילות, הפכתי לבן אדם אחר, לא הייתי אותו רועי כהן.
עד שההורים שלי החליטו להתערב, הם ידו שאף פעם לא הייתי כזה ושכנראה משהו רציני קרה לי, אבא חיפש בחדר שלי, לא חשבתי שהוא יגיע לשם, זה היה בתוך המזרון, ממש עמוק. אבל הנה הוא מצא.
מאותו לילה הם החזיקו אותי קצר, בקושי לצאת מהחדר נתנו לי, ניסיתי להסביר להם שאני לא מכור , שאני סתם נהנה מזה, אבל הם לא האמינו לי, וגם אני לא.
הם לא הלכו לעבודה, כל היום עמדו ושמרו עלי, אפילו הביאו איזה רופא שעזר לי בהתקפים וישב איתי כל היום.
אחרי חודשיים התנקתי, עכשיו אני נקי לגמרי, אני לא מתכוון לגעת בזה יותר לעולם. אבל אתם, ההרצאות שעושים לכם לא עוזרות הא? רוצים לנסות את זה לבד? תנסו, נראה לאן תגיעו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
