לפעמיים בא לי פשוט לעזוב את הכול ולהשתגע, להגיע למקום שבו לא צריכים לעשות שום דבר קשה מידי או לנסות להמשיך להוכיח.
מקום שבו אף אחד לא ישפוט אותך או יעביר עלייך ביקורת, אפילו אם זה בלב שלו- שהוא חושב שאתה לא שומע- אבל בעצם שמעת אותו צועק את זה במגפון-
בא לי לא לנסות והתאמץ יותר מידי, בא לי להפסיק לשאוף, להפסיק להרגיש ריגושים -כי הם נגמרים הרבה יותר מהר ממה שדמיינתם-
בא לי פשוט להשתחרר מהכול ולהיות אני!
להיות מה שבא לי להיות, בא לי להיות כלום, בא לי לצחוק כל היום, לרוץ לרוץ לרוץ בלי שאף אחד יעצור אותי ויגביל לי את הזמן.
נראה לי שבא לי לחיות!
אבל, אי אפשר להתנתק מהמציאות שבגללה אני כל כך מתאמצת להשיג דברים ולא מרפה עד שהם מגיעים, בדרך חווה המון עליות ומורדות, שינויים עצמיאים שהופך אותי לבן אדם מחושל שלא ניתן לערער.
זה גורם לי לרצות לשאוף, להשיג עוד ועוד דברים שלא היו לי ועכשיו הם יכולים להיות שלי. לחוות לחוות לשנות! בעיקר לשנות.
אולי אני באמת חיה, אבל בצורה של החיים, בדרך ה"מקובלת".. הדרך הזאת לוקחת יותר מידי זמן לחיים כל כך קצרים, רק בדמיון אני מסוגלת להפליג ולהשיג את כל הדברים..
בא לי פשוט להוציא את החלק השני שבי ולהיות "אני המשוגעת"- לא לחשוב, לא לשאוף, לא לנסות להגשים.
להיות אני בדרך הלא "מקובלת" של החיים.
ולהשתגע (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גרב;