שלום בלוג ומי שבמקרה קורא יקרא וכו'
הרבה זמן לא נכנסתי
התפלאתי שעוד לא בטלו את הבלוג הזה .
יום הולדת 50 בא והלך .בדרך כלל חוגגת ימי הולדת בארוחה זוגית סולידית איפשהו עם הבנזוג
[חשיפונת: הבנזוג זה בעלי מזה כמעט 15 שנים .אין לנו ילדים אבל יש בחיינו חתול מפונק ואנושי מזה 3 וחצי שנים]
הפעם הצטרפו לחגיגה במקרה משמח עוד שני בני משפחה והיה מיוחד יותר
המספר 50 מלווה אותי מאז יום ההלדת .
הוא מתחבר לי עם משמעויות שונות למחשבות עלי ועל ההווה שלי ועתיד אפשרי
אז היום .
מרגישה שיש סטואציות בעתיד הקרוב שרוצה ונוח לי להיות אנוכית ומרגישה שמותר לי
להיות אנוכית ואף אנטיפטית.
דוגמא -נוסעת לנסיעת נופש כזו למלון בים המלח . ארגון עובדים וזה .
בניתי על אלמוניות מסוימת . ואז אפשר לעשות מה שרוצים להתיידד רק אם זה קורה באופן טבעי עד רמה שרוצים, מה שעשיתי בפעמים אחרות
הפעם פתאום התברר שנוסעות עוד נשים .מהן שתיים נחמדות למדי ואחת שלא סובלת אותי ולא מדברת איתי . ויש גם בעיית שפה . בינהן הן מדברות שפה שאני לא מבינה ואז אם הן יחשבו אולי שהן צריכות להיות נחמדות אלי ולהזמין אותי להיות איתן חלק מהזמן ולדבר ב..עברית בשבילי.
אז החלטתי -אני כבר לא הילדה ,נערה ,עלמה, אישה די צעירה הביישנית והנבוכה וה'לא נעים לי'
נעים לי להיות אני ולעשות למען עצמי
ולהיות אנטיפטית ואנכית אם בא לי
אני מתכוונת להיות איפה שאני רוצה ומתי שאני רוצה ועם מי שאני רוצה.
זה יותר כמו תרגיל אמון או מצד שני סכום הרגשות .
מותר לי גם להיות משונה בגיל 50
בבלוג זה
בכל הבלוגים
