גי-לי תשעים מאתיים ועשר

אני רוצה לשבת ולספר לכם על מאמי נשמה שלי. והפעם - בניגוד לשגרה... רק דברים טובים.

התבוננתי בו עכשיו, ישן, כל כך שלו וכל כך רגוע, מחייך לעצמו ולא מתהפך כלל.

בשניה הזאת הבנתי כמה שאני מאוהבת בו ואוהבת אותו. רגע שהמיס אותי.

מאמי... אני כל כך כועסת על עצמי שבחיי היום-יום אני שוכחת כמה שאתה מתאמץ בשבילי ולא רואה או לוקחת כמובן מאליו את כל הטוב והמדהים שבך.

אני מאוד רוצה שתהיה ער עכשיו, שנתחבק, שאלחש לך באוזן את התשוקות הכי מטורפות שלי.

אני רוצה למצוץ לך ושתגמור לי בפה.

אך יותר מהכל - אני רוצה שתישן, מסכן שלי, לא ישנת מאתמול בצהריים. אני שמה את הרצונות שלי בצד למען האינטרסים שלך, כדי שתהיה מאושר, כדי שלא תכעס עליי. כל כך כיף לי איתך ואני אחכה בסבלנות עד שתעורר, בשקט בשקט למען היקיצה הטבעית.

אני אוהבת אותך מותק!