קואלה בחומוס

ממש לפני שאת מגיעה, קטנה שלי, רציתי להגיד לך כמה דברים.

את הראשונה שאני רואה בה משפחה שלי, שתישאר שלי ולא חשוב מה יקרה.

את הראשונה שאני מאמינה שיש לי היכולת לבנות איתה קשר.

איתך, אני מאמינה שיש לי השפעה גדולה על הקשר שלנו.

איתך, אני מאמינה שיש לי היכולת להשפיע על מי שתגדלי להיות.

אני חושבת עלייך כבר שנים.  כבר שנים אני מתאמנת להיות לך לאמא טובה.

אני רוצה להיות אמא מזינה, עוטפת, מדריכה, מכוונת. 

אני רוצה להתפעל ממה שיש בך, ואני רוצה לסייע לך לגלות מה יש בך עוד.

אני רוצה לדעת לשמח אותך, ואני רוצה לדעת להיות איתך כשאת עצובה.

אני רוצה לשמור עלייך ממזיקים מבית ומחוץ, ולחשוף אותך לקסמים בבית ובחוץ.

אני רוצה שתקבלי את מה שיש לי לתת לך, ואני רוצה לאפשר לאחרים לתת לך מה שלי אין.

אני רוצה שתקבלי ממני את יכולת הניתוח, ואת האמונה בעצמך.

אני רוצה שתקבלי מאבא שלך את שמחה שלו, ומאחותך את הנשיות שלה - דברים שיש להם יותר מאשר לי.

אני רוצה שתהיה לך היכולת המשפחתית להבין את עצמך, להבין את הזולת, להסתקרן מכל מה שמקיף אותך.

אני רוצה לתת לך בית אוהב, בטוח, מעניק, חיובי ומעשיר.

אני רוצה לתת לך ילדות, שתהיה בה שמחה על חוויות שאת עוברת, כמו טיולים משפחתיים, כמו פעילויות משותפות, כמו משחקים ושירים וציורים.

אני רוצה לתת לך ילדות שיש בה עניין וגילוי של הטבע שבחצר האחורית, של הגנים ופארקים שבעיר, ושל השמורות שמחוץ לעיר.

אני רוצה לתת לך ילדות שיש בה חברתם של הורייך, של אחיותייך, של משפחתך, של חברות וחברים מסביבתך.

את נכנסת לעולם שאני לא מכירה.

יש לך שני הורים, ולא רק אחת.  יש לך שתי אחיות גדולות.  יש לך סבתא ודודים ודודות.

את תחיי במדינה שאין ולא היו בה מלחמות, שנדיבות וכנות הם תכונות ממסדיות בה.

ובאותה מדינה גם יש הרגלים של שתיה ושל בטלנות.

לפי הסריקות, את נראית כמו אבא שלך.

אבל נאהב אותך בכל זאת.

התכוננו לבואך הרבה, ועדיין אנחנו לא מרגישים מוכנים.

ועדיין, נראה לנו שתגיעי לנו בדיוק בזמן.

מחכים לך!