הזירה המשפחתיתהיום נחגג כאן היום האב, ומבחינתי זה יכול היה בשקט להיות יום האם.
אמנם נתתי לאוזי להישאר במיטה אחרי שהתעוררנו, אבל בגלל שלא ניסיתי להספיק שום דבר, היה לי ולבנות זמן שקט ורגוע. בילינו בנעימים בהתלבשות, בקריאת סיפורים, ובנישנושים.
אוזי התעורר והכין לכולנו שקשוקה אוסטרלית, עם בייקון על בסיס עוף (אני מסרבת לאכול חזיר, סיפור מורכב).
ואז התארגננו ללכת לגן הבוטאני, שיהלי התעקשה עליו. מסתבר שזו היתה החלטה מצויינת.
בגן הבוטאני היה יריד קיימות, כמו שקוראים לזה בישראלית מודרנית. באוסטרליה קוראים לזה sustainability וזה נשמע שם ארוך ומפצוץ ל"חבורות שונות של היפים שמייצרות קהילות קטנות על בסיס חקלאי כדי לקדם חברה ידידותית יותר לסביבה".
וכך מצאנו את עצמנו לומדים על צמחי מאכל ומרפא הזמינים לנו בבוש האוסטרלי, על ההבדל בין קומפוסט לחוות תולעים, על תקנות המועצה לגידול בעלי כנף כמו תרנגולות ואווזים, ועל מלכודות לציפורי המאינה הנוראיות.
פגשנו המוני אנשים שהכרנו, והרבה חברים של יהלי מכל מני גנים והזדמנויות.
יהלי מצידה מאד רצה להראות לאבא שלה איך ממחזרים חפצים שפג תוקפם, כמו מיטות, שידות, ומגפיים.
אחר כך היו הופעות בבימה המרכזית, מה ששימח את יהלי וכל חבריה, ואחרי ההופעה חזרנו הביתה לאכול צהריים, להשכיב את נעמה לתנומה, ולבלות קצת עם הבנות הגדולות של אוזי.
הזירה האמהיתסדנה שעברתי באוניברסיטה על ילדים שעוברים התעללות בבית הספר על ידי בני כיתה טילטלה אותי.
צפו אצלי זכרונות מהילדות והנעורים שלי, ששכחתי והדחקתי. אני לא רוצה לכתוב על זה עכשיו, אבל בגדול, להורים שבכם הייתי רוצה להעביר מסר שהייתי רוצה שתעבירו לילדיכם:
ילד שעושים לו את המוות בכיתה, סביר להניח שעושים לו את המוות גם בבית.
יש לכם האפשרות להיות עוד חלק בגיהנום, או להיות קרן אור, קטנה ככל שתהיה, בחיים האלה.
הזירה של שני העמיםאני מתה לשמוע באילו נסיבות נכנסו חיילים ישראליים בלבוש צבאי ומיגון מלא למועדון פלסטיני.
פירסמתי את הסיפור הזה בפיד שלי בפייסבוק, ולא זכיתי לשום תגובה. אפילו לא לייק אחד.
אני מקווה שגם אם החיילים הישראליים ייענשו, שהציבור הישראלי (או לפחות חלק ממנו) יביע תמיכה מעשית בהם.
כן, הם לקחו סיכון.
אבל האין כל התקרבות בין אדם ובין זולתו סיכון?
זירת החברותיש עליות ויש ירידות.
חברה אחת השיקה ספר, והכנתי לה עוגה בצורת עטיפת הספר.
אתמול יצאתי לארוחת ערב עם שש חברות.אירגנתי מפגש עם עוד שתי חברות ושתיהן ענו בחיוב.
לראש השנה נארח שתי משפחות בערב ראש השנה (רביעי), ועוד משפחה לפעילות ראש השנה בשבת.
אבל אין עדיין חברה מקומית שמנסה לארגן מפגש איתי. הכל תלוי בי וביוזמה שלי.
ולכן אמשיך.
שנה טובה לכולן, קוראות נהדרות שלי.תודה לכן על כל תשומת הלב ועל כל נקודות המבט והמחשבות שאתן תורמות לי.
אני ממשיכה לחשוב על כל מילה שלכן עוד ימים, שבועות, ולפעמים חודשים ושנים אחרי שכבר הגבתי.
תהנו מכל אווירת החג שיש בישראל.
אין שני לה בעולם.
כינוי:
קואלה בחומוס
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
