היי כולם ,
הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי , לפני שנתחיל הנה לכם הסבר קצר על האנימה והפאנפיק שלי
לפרקים הקודמים :
לפרק א' , לפרק ב' , לפרק ג' , לפרק ד' , לפרק ה' , לפרק ו' , לפרק ז' , לפרק ח' , לפרק ט' ,לפרק י' , לפרק יא'
ועכשיו , פרק 12 בפאנפיק שלי , תהנו .....
פרק יב'
"תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה ..." נאנח גורביי " מצטער "
"על מה ?" לחש קיוזו.
"הרעיון להביא אותה היה שלי , הייתה לי הרגשה כזאת , שאני... טוב לא חשוב , אני מקווה שתחלים מהר " אמר בעודו מתרומם מהרצפה ופונה אל הדלת .
" מה עם ק'צושירו ?" נשמע קולו של קיוזו מאחוריו . גורביי מהר להסתובב הוא יכול היה להבחין בעיניו האדומות של קיוזו השנאה בלטה בהן, שנאה גדולה ותעוב אך לעומת זאת היו תווי פניו שלווים ומרוחקים וקולו קר כתמיד .
" קצ'שירו ..." החל גורביי שהוא תוהה מדוע הבעת התעוב הזאת בעיני חברו האם היה זה בגלל שקצ'ושירו איים על חיו או אולי הייתה סיבה אחרת .
"ק'צושירו נמצא כרגע בהסגר , קייקצ'יו שומר עליו עד שיוחלט מה לעשות בו אבל אם לומר את האמת אני לא חושב שקאמביי מסוגל לקחת את חיו " .
"הבנתי " השיב קיוזו אך בטון הדיבור שלו היה משהו שונה 'אכזבה?' חשב גורביי בליבו
"בכל מקרה למה לא תנסה לנוח קצת ? " אמר בעודו יוצא מהחדר .
* קירארה סיימה להוריד את התחבושות בפצעיו של קיוזו והחלה מחליפה אותן באחרות עברו כמעט חמישה ימים מאז הפעם האחרונה בה ביקרה אצלו , ויחסו כלפיה עדיין לא השתנה .
פניו קשות וקולו קר כקרח , כאילו עשתה דבר מה שהרגיז אותו אבל לא היה לה מושג מה .
אבל למרות הכול היא שמחה לראות שמצבו משתפר פלאים , בקרוב מאוד יוכל לקום מהמיטה .
"סיימתי " אמרה לבסוף נותנת מבט מלא צפייה בסמוראי שמולה.
"תודה " ענה קיוזו עיניו סוקרות את פניה הנאים עיניה בגוון חום אדמדם ושפתיה האדומות.
"אין לך על מה להודות לי , אני רק מלאתי את חובתי ,זה הכול " השיבה קירארה באדישות מכוונת , ידיה מונחות ברישול על ברכיה שלפתע חשה את ידו האוחזת בידה .
קירארה הרגישה כיצד כל גופה קופא שהיא לא יודעת מה לעשות , איך לפרש את זה .
"תודה על הכול " לחש קיוזו בשנית , אך הפעם היה משהו שונה בקולו , נדמה היה לה ששמעה את נימת הקול הזאת בעבר אבל מתי ? . עיניה של הנערה החלו נוצצות משום מה היא הרגישה את ליבה מוצף שמחה "זה בסדר " השיבה מחייכת ברוך .
"אני רואה שאתה ער " נשמע לפתע קול . אל החדרון נכנס אדם בסביבות גיל 50 שערו ארוך ואפור עיניו השחורות שלחו מבט חוקר אל עבר השניים .
"אדון קאמביי " אמרה הכוהנת הצעירה שהיא ממהרת לקום על רגליה ולתת לו את הכבוד הראוי .
קאמביי הנהן בראשו ופנה אל הנערה "קירארה , תוכלי לעשות לי טובה ? , בקשי משיצ'ירוג'י להביא הנה את קייקצ'יו וקצ'ושירו , אני רוצה את כולם כאן " .
"כמובן , מיד אדוני " השיבה הנערה בצייתנות בעודה קדה בראשה קלות , שולחת מבט אחרון אל קיוזו וממהרת לעזוב את המקום . קאמביי סיבב את מבטו לאחור מוודה שהיא התרחקה מתווך שמיעה " אנחנו עוזבים את קאנה " אמר לבסוף .
"מתי?" שאל קיוזו עיניו נעוצות באיש שמולו .
"בימים הקרובים ,לאחר שעבודות השיקום של הכפר יסתיימו " השיב קאמביי שהוא נאנח
" הגיע הזמן שלנו להילחם בבירה הקרב הגדול הגיע ".
"או.קיי " השיב הסמוראי זהוב השער .
קאמביי בחן את הסמוראי שמולו , לא נראה היה שהוא מאוכזב כלל להפך , הוא נראה כאילו הוקל לו מאוד על שהם עוזבים בקרוב והדבר כלל לא מצא חן בעייני הסמוראי המבוגר. אל החדר נכסנה אז קומאצ'י שהיא קוראת בקול "קאמביי , אחותי הגדולה אמרה שכולם כבר הגיעו " .
"טוב מאוד , אני מייד בא " השיב קאמביי מחייך קצרות אל הילדה , זאת ממהרת לעזוב .
"אספה?" התעניין קיוזו .
"עליי להודיע להם בדיוק את מה שהרגע הודעתי לך " .
"וקצ'ושירו ?" .
"הוא נמצא בהסגר בינתיים , למה ? יש לך רעיון אחר ?" התעניין הסמוראי המבוגר שהוא בוחן את פניי חברו , זה רק נעץ את מבטו בתקרה עיניו נצצו בכעס "לא " השיב קיוזו לבסוף .
"נסה לנוח קצת " אמר קאמביי בדרכו אל הדלת " זה לא טוב לתת למחשבות להשתולל בתוכך ולהשתלט על ההיגיון " הוא המשיך מחייך חיוך מריר ויצא .
* בחדר הכניסה למקדש ישבו קאמביי ,שיצ'ירוג'י , הייאצ'י , גורביי וקייקצ'יו , ששמר על קצ'שירו , דנים בעניין עזיבת הכפר בעוד הכוהנת הזקנה מוזגת לכולם ספל תה חם .
"כמה זמן עוד תארך עבודת השיקום לדעתך ?" שאל קאמביי את שיצ'ירוג'יו זה ערער לרגע ולאחר מכן השיב "אממ...אני מניח שעוד יומיים ,שלושה לכל היותר " .
" טוב , אם כך נעזוב בעוד ארבעה ימים " פסק קאמביי .
" היי קאמביי , מה אתה חושב לעשות עם זה ?" שאל קייקצ'יו שהוא מצביע אל קצ'שירו זה ישב בפינה לידו .
"כלום " השיב קאמביי לתדהמת כולם.
"מה זאת אומרת כלום ?" התפרץ קייקצ'יו
"כלום , ביינתים ..." המשיך קאמביי והוסיף " כרגע הוא יישאר בהשגחה זה הכול " ,
" אני לא מאמין , עוד פעם " רטן הייאצ'י הוא אומנם היה אדם טוב לב ונחמד אבל עדיין , לא הצליח להבין איך קאמביי תמיד סולח לאנשים שבגדו בחבריהם וסיכנו את חיי כולם .
"אם זה מה שאתה רוצה " השיב קייקצ'יו בכעס , נראה שגם הוא דיי הסכים עם הייאצ'י אבל לא הייתה להם ברירה אלה להשלים עם מה שנקבע .
קומאצ'י ששמעה את השיחה מהרה לספר הכול לאחותה שביקרה בביתה של סנאי.
"הם עוזבים ?" שאלה קירארה נדהמת ממה שזה את שמעה .
"כן , בעוד ארבעה ימים " השיבה הילדה וכאילו הבחינה במבטה העצוב של אחותה שאלה
"למה? , את לא רוצה שהם יעזבו ?".
"קומאצ'י , למה שלא תלכי לראות איפה ריקיצ'י ? " מהירה סנאי להתערב
" שמעתי שהוא הכין לך איזו הפתעה" .
"באמת ?" קראה קומאצ'י בשמחה.
" כן , לכי לחפש אותו , נדמה לי שהוא נמצא בשדה האורז ".
הילדה מהרה לצאת מהבית בעודה צוהלת משמחה.
"אז, את רוצה לספר לי מה קרה ?" שאלה סנאי .
קירארה רק הביטה בה בעצב ושתקה " העיניים שלך נהיו כל כך עצובות , זה בקשר לגבר ההוא שדברנו אליו ?" שאלה בשנית אך קירארה המשיכה לשתוק מפנה את מבטה הצידה . .
" את לא רוצה שהוא יעזוב נכון ?"
" זה לא זה , פשוט לא תיארתי לעצמי שהם יעזבו מהר על כך " .
" בסדר ..." השיבה סנאי שהיא מחייכת , משהו אמר לה שלא זאת הייתה הסיבה .
" ומה את מתכוונת לעשות עכשיו ?" .
" אני הלך איתם " השיבה קירארה.
"את בטוחה בקשר לזה ?".
" אני היא זאת ששכרה אותם להגן על הכפר שלנו , זה לא יהיה הוגן מצדי אם השאר כאן במצב כזה " השיבה הבעת פניה השתנתה , היא נראתה מעט רצינית יותר, יותר בוגרת.
" את אוהבת אותו עד כדי כך " אמרה סנאי מחייכת ברוך אל חברתה .
בעוד זאת הרכינה את ראשה , פניה החלו מתמלאים סומק עז .
* הירח העיר במרכז השמיים כאשר עזבה קירארה את ביתם של ריקיצ'י וסנאי שהיא מסרבת בנימוס להצעתה של חברתה ללוות אותה . הולכת חזרה אל מקדש הכוהנת . אך בעוד היא הולכת באזור היער הבחינה קירארה שהיא לא לבד " מי שם ?" שאלה הנערה המבוהלת .
"על תיבהלי ליידי קירארה , זה רק אני " נשמע קול מוכר .
מבין העצים יצאה דמותו של נער "ק'צושירו ?" נדהמה קירארה עד כמה שהיא ידעה הוא היה בהסגר .
ההמשך יבוא .....
אז , זהו ...
אה .... ואגב , יש רשימת קבועים חדשה - כל מי שמעוניין להיות בה שיודיע לי ואני אוסיף אותו 
טוב , זה הכול בנתיים
שלכם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
flay