צעדים ראשונים.

(כן אני יודעת שזה עידכון שני באותו היום, אבל כבר הרבה זמן חיכיתי לפוסט הזה, כאילו לעשות אותו. פוסט עליי. על האופי שלי על הכל. פשוט להציג את עצמי.)

קוראים לי שני
נולדתי ב12.5 ומזל שור שכל כך מאפייו אותי - נשלט ע"י כוכב נוגה וונוס
אחד ממזלות האדמה. הוא יציב ולפעמים אף נוקשה
קשה לא להשתנות ולשנות, רומנטיקן, עקשן ביותר
השור נקשר, נאמן, מסור.
בעלי ביטחון עצמי גבוה מבחוץ.
ראייתו פרקטית, הוא מבצע ביעילות
שליטתו של כוכב נוגה, כוכב היופי והאסטתיקה
מקנה לו את ההנאה ואהבת החיים הטובים
פשוט, גלוי לב, עובד חרוץ ובעל נחישות. אוהב אומנות ויופי
אך יכול להיות רכושן, עקשן עצלן וחסר הגיון
ולפעמים אף יהיר.

(זה לקוח מהרשימות :P)

אני ילדה לפעמים שטלתנית אבל לפעמים וותרנית.

אני נלחמת ושונאת להפסיד. גם אם אני אפסיד במשחק הקטן ביותר אני לא אקח את זה בקלות.

כשאני עצבנית, אני עצבנית. אבל עצבנית. אני יכולה להוציא את העצבים שלי על סתם אנשים שלא קשורים (בעיקר לירון :P אבל לירון יודעת להשתיק אותי טוב מאוד.. חחחח). אני מתעצבנת גם כן מאוד בקלות ואז אני אומרת את כל האמת בפרצוף. גם אם אחרי זה אני אצטער על זה (כמו ברוב המקרים).

אני ישירה, אני אומרת את כל מה שאני חושבת על הבנאדם. גם אם יקח לי זמן. אני הוציא את זה.

אני רכושנית. בצורה מטורפת. גם לגבי הסובבים אותי, האהובים, החברים, המשפחה וגם לגבי חפצים שלי.
אני יודעת לבקש סליחה.

אני מצפה המון מהאנשים החשובים לי, אפילו יותר מדיי. לכן אני מתאכזבת בקלות. אני לא שמה סטיגמות על מישהו (לפחות אני מנסה) כל עוד הוא לא פוגע בי.

אני לא נותנת אמון בקלות. אני סגורה ויקח לי שבועות, או אפילו חודשים לחלוק, לספר לחברה.

אני מנתחת הכל בכובד ראש, אני לא פועלת בפזיזות. לפעמים זה רע. אבל ככה אני. אני רוצה להיות ספונטנית. אני כאילו לא מאלה הנוקשים. אבל אני חושבת על דברים שאני עושה. זאת אומרת אני לא כבדה, אני זורמת. אבל עד גבול מסויים.

אני נלחמת על עקרונותיי. אבל לא דופקת את הראש בקיר. אני מתפשרת לפעמים. אני יכולה לעורר ריב שלם על כך שפגעו בעקרונותיי. אני יודעת להסביר את עצמי בצורה הטובה ביותר.

כשאני עצבנית אני יכולה לעשות הכל כדיי להשיג את מטרתי. אפילו אם לפעמים אני פוגעת ברגשות של מישהו, אבל אחרי זה המצפון שלי הורג אותי ואני מתחרטת ומחזירה הכל לאחור. עד שבשלב מסויים אני כבר לא מרחמת. 

אני ביקורתית מאוד, אני מבקרת את עצמי המון. אני מלאת מצפון. יותר מדיי.

לפעמים אני שקועה יותר מדיי בעצמי. יותר מדיי. לא מסתכלת לעולם שסביבי, לא מתעניינת. וזה לא טוב. אבל אני דאגנית. מאוד. אני נפגעת בקלות, לכן רוב הזמן אני יוצרת סביבי מין חומה. חומה רגשית שלא מאפשרת לי לפעמים להבין את כאבו של אחר. אני משתדלת. משתדלת מאוד. אפילו יותר מדיי.

אני נלחצת בקלות. קשה לי להשתנות. אני יציבה. קשה לי עם שינויים. שינויים שסביבי שינויים אצלי. יקח לי זמן רב להתגבר.

אמון שאיבדתי בבן אדם שפגע בי פעם אחרי פעם אחרי פעם לא יחזור להיות. שונאת שקרים. שונאת. שונאת שמאשימים אותי בדברים שלא עשיתי. שונאת שלא מקשיבים. שונאת שלא נותנים לי להביע את דעתי.

לפעמים אני מאבדת גבולות ומתנהגת כמו שיכורה. אבל זה רק עם החברות הקרובות אליי ביותר. רק איתן אני יכולה להרגיש פתוחה. אני בחיים לא יתן למישהו זר, שלא קרוב אליי כניסה אל נקודות התורפה שלי. אני סגורה. אני לא יודעת להשתחרר בקלות. את זה אני צריכה ללמוד. החיים קצרים מדיי וצריך לנצל אותם.

אכפת לי מאוד מה חושבים עליי. לכן אני בדרך כלל לא עושה מעשים לא שיגרתיים. חוץ מפעמים שאני עם אנשים שהם היוזמים. אני ביישנית. יקח לי זמן כדיי להיות אני.

אני שונאת לבכות בקהל. אני שומרת הרבה בבטן, וזה לא טוב. אבל אפשר לראות עליי שאני שמחה, שאני עצובה שאני כועסת. הכל אפשר לראות לפי שפת גופי ותווי פניי.

אני אוהבת לשמוע מוסיקה עצובה. ככה היא גורמת לי לא לחשוב יותר מדיי. כי לפעמים אני חושבת יותר מדיי וזה לא טוב - לכן זה גורם לי לא להיות ספונטנית.

אני שונאת אבל שונאת לשלוח הודעות. מאז סיפור עם ילד אחד ששלחתי לו הודעות ובסוף הבנתי כמה שאני מטומטמת שאני רודפת אחריו.

אני דורשת שכל דבר שאני עושה יהיה מושלם ולא פחות מזה. זה לא טוב. אבל זה דוחף את עצמי עוד. אני שואפת לגבוה ורוצה את הטוב ביותר. אני לא אוותר עד שאני אגיע לשם. מדיי פעם אני אנוח אבל לא אעצור. מצד אחד זה טוב ומצד שני זה לא. קשה לי להיות פתוחה עם רעיונות חדשים. אבל לאט אני נפתחת ומתעניינת. אני בלימודים מצליחה ללא קושי. בלי בעיה. אבל בחיים האמיתיים קצת יותר קשה. חלק אומרים שהצלחה בלימודים מראה גאונות. אני לא חושבת ככה. כי הכי חשוב להיות חכמים בחיים. 

אני אוהבת לשיר. איתו אני פורקת את כאביי ואת שימחותיי. אני לא יכולה לדמיין את חיי בלי מוסיקה.  לשיר אותו ולהרגיש חלק ממנו, כדיי שיסחוף אותי אליו.

אני אוהבת להיות בבית. אבל אני לא יכולה להיות יותר מדיי. אני כל הזמן חייבת לעשות משו. אני לא יכולה לשבת וסתם לבהות. אני אוהבת לקרוא (ולא אני לא חננה) אני אוהבת להכנס לחיים של מישהו אחר בעזרת הספרים. אני אוהבת לאכול אבל רוב חיי אני בדיאטה :P אני שוקלת משקל ממוצע ואפילו הצלחתי לרדת 14 קילו :P

מבחוץ אני נראת מלאת ביטחון עצמי. ומבפנים אני שבירה. כל הערה פוגעת בי. אני חייבת להוכיח את עצמי. אני לפעמים ממעיטה מערכי. אני תמיד רוצה לשנות, להשתנות. אני מגוננת, לפחות מנסה, על החשוב בשבילי. אני שונאת אינטרסנטים. אני לא יודעת לפרגן לעצמי. אני נקשרת לאנשים חשובים אליי בקלות ומצפה מהם להמון.

אני מצחיקה, אני לפחות מנסה להצחיק. אני זורמת. אני מנסה לפחות. אני השתנתי, לדעתי, והמון. אני הרבה פחות כבדה משהייתי. וזה קברת דרך עצומה. אני אוהבת. והמון. אני לא זוכרת תקופה אחת מכיתה ב' שלא אהבתי מישהו או לפחות הייתי דלוקה עליו.

טוב אז זאת אני (:

אלה התכונות הבולטות שלי

אני יודעת שזה נשמע כאילו אני מזה כבדה. אבל אני לא. כמו שאמרתי אני ביקורתית מאוד כלפיי עצמי. וזה לפעמים טוב ולפעמים לא.

בקיצור אני מנסה להשתנות מעט אבל אני יודעת שיש בי תכונות טובות.