צעדים ראשונים.
|
כינוי:
בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2005
עצוב לי פתאום .. אני לא יודעת למה,
אני מסתכלת על כולם, וכולם שמחים וכולם פתחו דף חדש,
אבל אני לא חלק מהשמחה הזאת, לכולם יש דברים חדשים, אבל רק אני נתקעת במקום בלי לזוז. בלי ששום דבר קורה לי בחיים. כלום.
אוף, זה כואב לראות את כולם שמחים, ממשיכים. וגם אני רוצה להיות להמשיך. אבל אני כאילו צופה מהצד, צופה מהצד על חיים שלא שלי, אני רוצה להיות חלק מהשמחה הזאת. אולי אני אעלה איזה חיוך. אבל הוא לא יהיה ארוך, פעם תמיד צחקתי, ושצחקתי אז צחקתי, והרבה. עכשיו כל צחוק לא טבעי, מקולקל. הוא אמיתי, ברור שהוא אמיתי ושאני צוחקת אני לא צוחקת סתם. אבל הוא נעצר באמצע. הוא נתקע. נשארתי לבד.
אני כ"כ רוצה חיים חדשים, לעבור דירה, למקום שלא יכירו אותי, שאף אחד לא יכיר אף אחד, ולהתחיל דף חדש. פשוט ככה. להתחיל חיים חדשים. לשכוח את העבר הכואב. ולהמשיך הלאה. סוף סוף להמשיך הלאה.
אוף אף אחד לא מבין את זה, אף אחד לא יבין על מה כתבתי, אני גם לא מצפה מאף אחד להבין.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
