צעדים ראשונים.

טוב אז הרבה הרבה אני לא מעדכנת אנ ייודעת (:

אבבבל סוףסוף יש לי מה לעדכן.

טוב אז יום שני בבוקר שולמית אומרת לנו (למי שעבר בחידון ציונות- אני זכיתי מקום ראשווווון :) עוד יומיים הסמינר ציונות מתוך 70 עולים 18. אני כזה עושה לה מה? מממה ?! מממהההההההההההההההההההה ?!? והיא מודיעה לנו יומיים לפני? מזה נלחצתי. בקיצור יום שני ישבתי ארבע וחצי שעות על התחת ורק סיכמתי. ומי שמכיר אותי יודע שאני לא יכולה לשבת יותר מחצי שעה בלי לזוז, כן זה היה קשה.

יום שלישי, נרשמתי לפרחי רפואה, בהתחלה הייתי בטוחה שיהיה מזה מעפן, חשבתי שכולם שם חננות וזה ולא היה לי מושגגגג למה הלכתי בכלל. אחרי זה נכנסתי וראיתי את שיר אברהם והייתי איתה והיה דווקא נחמד מאווווד (:.

לא יכלתי, כל השיעור בתפוצצתי מצחוק אני לא יודעת משהו במרצה הזה היה מצחיק.

בקיצור, חצי שעה אחרונה לפרחי רפואה מראים לנו מוח. אמיתי. מוח, אמיתי. של חזיר. הייתי ככה :0. לא שמעתי מה שהוא אמר כל הזמן הזה כי רק הסתכלתי על המוח. מוח אמיתי. לא יכלתי כאילו כל המחשבות של החזיר, כל הזיכרונות שלו, נמצאים שם, כן אני יודעת שזה נשמע ממש דפוק. לא יכלתי לראות את זה, אני כמעט בכיתי שם, היו לי כבר דמעות בעיניים. לא בגלל שאני אוהבת חיות וכל זה, כאילו אני כן, אבל אני לא צמחונית או משו. פשוט זה עשה לי טרואמה חחחח. אחרי זה הוא הזמין את כולם לגעת בו אם אנחנו רוצים (עם כפפות כמובן) אז בהתחלה באתי כאילו לדעת רק איך זה מרגיש. אבל יצא לי כל החשק שאני רואה את שיר מתחילה לפרק את המוח ולקלף אותו. פשוט קמתי והלכתי לשבת בצד. לא יכללתי. אני לא יודעת מה אני עושה שם בכלל חחחחח אני מפחדת מדם ומאיברים. אבל לא נורא היה כיף (:.

אז להיום. היום הסמינר ציונות שמתוך 70 עולים רק 18. אני כל כך חרשתי לזזה. בהתחלה שבאתי הייתי בטוחה שגם שם כולם חננות לפלפים כאלה. טוב אז צדקתי. אבל לא נורא. כל היום למדנו על אישים וזה ודווקא היה דיי נחמד, כאילו לא היה כל כך משעמם כמו שחשבתי שיהיה. והשלב האחרון - המבחן. טוב אז המבחן היה כ"כ קל ! בלי עין הרע טפו טפו טפו. לא הייתי צריכה לחרוש בכללל ! אני מקווה לעלות כאילו אני רוצה לעלות, אבל למלא זה היה קל אז אני לא יודעת. הלאווי שאני יעלה.

בזמן האחרון הבנתי הרבה דברים. הבנתי שכן אני יכולה לסמוך שוב על אנשים. ולך תודה. תודה רבה. את הוכחת לי שאת חברה אמיתית. באמת תודה. אני לא רוצה להכנס לזה. אבל אחרי הסיפור הרגשתי שבאמת היא חברה אמיתית שלי ולא סתם אחת.

 הבנתי שכדי להיות מאושרת לא צריך את כל הדברים מסביב. אתה צריך לגרום לעצמך להיות מאושר. אני יודעת שאמרתי את זה מליון פעמים, אבל רק עכשיו קלטתי מה זה באמת.

טוב. מסקנה מהפוסט. באמת הלך לי כל הכישרון כתיבה. ממה שהיה לי כמובן חחחחח.

אז ביי ביי ללכם (: