צעדים ראשונים.

"בשיעור ביולוגיה למדתי מזמן,

שיש בגופינו איבר לא גדול ולא קטן,

איבר שהוא שריר עם עליו וירידות,

שמסרים את הדם בלי בעיות.

זהו הלב והוא כמו משאבה, אבל,

שאין שום קשר בינו לבין אהבה,

זה מה שלימדו אותי המורים אבל החיים לימדו אותי דברים אחרים,

הלב הוא באמת איבר חשוב לאדם,

אבל לא בגלל מערכת הדם,

הלב הוא באמת איבר גמיש עד מאוד,

וכשאוהבים הוא מתרחב עוד ועוד ועוד..

הלב יכול להכיל אהבה מהחזה ועד לגב,

ולפעמים זה נכון- הוא עולה על גדותיו"

נכון, זה די ילדותי, אבל אז מה, כשקראתי אותו זה גרם לי לחייך. אז כתבתי אותו פה.

הזמן האחרון אני מבולבלת, אני לא יודעת כלום, אני מנסה, מחפשת. וכל הזמן כואב לי בחזה.

חסר לי משו כדי להיות מאושרת, אני מאושרת גם עכשיו, מאוד. אבל חסר לי משהו, אני לא יודעת מה, וזה משגע אותי.

טוב נראה לי הלך לי כל הכישרון הכתיבה =\

ביי ..

אני יודעת שזה העידכון השני שלי היום

אבל היה כזה כיפ, לא יכלתי להתאפק.

ההופעה האחרונה. היה כזה כיפ, היה מקסים, כ"כ נהנתי.

חבל שזה נגמר, מהר מדיי. היה כך כך כיף כיף כיף כיף כיף כיף כיף כיף כיף כיף :)

למרות שהיו הרבה הרבה הרבה פשלות

אבל היה כיף

וזה מה שחשוב.

מחכה לעוד הופעה והפעם אולי אני אשתתף בתיאטרון :P

ביי ביי :)

סוףסוף אני מעדכנת.

אמ ת'אמת אין לי כ"כ מה לעדכן, רק אולי על ההופעה.

כבר אין לי את החשק הזה לעדכן, אני לא יודעת למה. אולי תקופה ?

אז הנה אני אספר על ההופעה.

היום ואתמול היו לנו הופעות לבצפר - הצגה לאלימות.

אנ לא מופיעה בתיאטרון (למרות שאני בחוג תיאטרון. הוא בחר רק כמה אנשים) אז הופעתי בלהקת שיר. ההופעה של השכבה שלנו, ט', הייתה הכי כיפית שישש. התרגשתי בטירוף, גם הופעה ראשונה וגם לשכבה שלי. השכבה שלנו הייתי מפרגנת, היה כיף להופיע. היום היה לנו הופעה לשכבה ז'. השכבה הכי מעפנה שראיתי. לא מפרגנים, רק צחקו, היה מגעיל. עוד מעט יש לי עוד הופעה, אחרונה, לשכבה ח', מקווה שיהיה טוב.

טוב, אין לי מה לעדכן, ואני כותבת כמו אני לא יודעת מה עכשיו.

עדיף שנוותר.

ביי (: