אז הנה, אני עכשיו פה יושבת בחדר ..
נזכרת, מסתכלת, חושבת ..
השנה השניה שלי פה בערד.
דרכי מועדות אל ביה"ס החדש "אורט "
בעודי מהססת ורועדת , צועדת אל שערי המסגרת החדשה.
עם תוכניות נחמדות שעומדות באוויר כמו " ניפגש ונשתה את חיינו בבוקר שלפני ביה"ס. "
מתכננת אני את המחר.
מקווה? רוצה? המ.
בבקשה, אלוהים = (אני, אתה והוא שם.. )
שאני אתחיל את השנה ברגל ימין,
שאני אתחבר לכולם.
שאני לא אהיה חלק מהטלנובלות הבית ספריות, אלא אסתכל עליהן מהצד בעוד כולם מתלוננים אליי ומשתפים אותי במועקתם -
אחייך, אצחק, ואלמד.
שאני אמצא את האהבה האמיתית שמגיעה לי. ומגיעה לי.
שאני אהיה מודעת לאמת, שאני הכי יפה בעולם. הכי חכמה בעולם. הכי מיוחדת בעולם.
ושכולם מסביבי רק חול שחולף ברוח.
הרי , כלום לא נשאר. מלבד השמיים והאדמה.
שיהיה לי קל בלימודים, ואצליח להתגבר על המכשולים שמוצבים לי בצד הדרך.
שאסתדר עם מורותיי.
שאסתדר עם עצמי.
שנה טובה. שנה מדהימה! שנה מוצלחת..
שנה ..
אלוהית.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
