היי לכולם, 

מקווה שעל כולכם עובר שבוע קל, הסופ"ש כבר כמעט כאן ואיתו המצעד ועוד דבר אחד שאסור לי לספר לכם עדיין שקורה בשבת (:

בכל אופן, היום הפוסט יהיה קצת שונה..

בפוסט הזה אני רוצה לדבר על גאווה.

אני חושב קודם כל שהמצב באמת השתפר עם השנים, הומואים ולסביות התחילו לקבל יחס קצת יותר טוב מבעבר, 

כמובן שיש תמיד בעיות, אלו הם דברים דינמיים, אבל לפי דעתי כן רואים שיפור.

הומוסקסואליות, למי שלא יודע או מתכחש, זהו דבר מולד, אך לפעמים בא גם ממקום של טראומה, יש לי מישהיא שאני מכיר שהתחתנה 3 פעמים עם גבר אך בסוף מצאה את עצמה עם בת זוג, הגברים האלו התייחסו אלייה באופן לא יפה וסיבכו אותה בהמון דברים, לכן חוותה טראומה. (כמובן שמה שאני טוען פה היא דעה שלי אבל כן יש לי ביסוס כי עשיתי את עבודת החקר שלי בפסיכולוגיה בת ה-80 עמודים על הנושא.)

*אבל- אל תקחו את זה בהכללה, לא כל ההומואים והלסביות חוו טראומה.

*כמו שאנשים סטרייטים לא בחרו להיות סטרייטים,אלה נולדו ככה, ככה גם הומואים ולסביות.

*הומוסקסואליות אינה מחלת נפש ולפי דעתי מי שחושב ככה הוא בור ומתכחש לעצמו. 

אם הומוסקסואליות הייתה בחירה לא נראלי שמישהו אי פעם היה בוחר לעצמו מרצונו חיים קשים של נידוי מהחברה, בעיות בבית, אלימות ועוד הרבה דברים מקסימים שנלווים לזה.

למי שהולך פעם ראשונה למצעד, אני מבטיח לו באמת כיף חיים, קחו איתכם קרם הגנה כי אתם תמותו ותהפכו לשניצלונים בשמש, אתם תיהיו מוקפים בכלכך הרבה רעש, מוזיקה ואנשים שמחים.

האווירה הכללית היא מדהימה ומובטחת לכם הנאה.

לצערי אין לי תכשיטים המתאימים למצעד, בכל סיטואציה נורמטיבית הייתי עושה קולקציה שקשורה לדבר גדול שבא, אבל הפעם לא היה לי זמן, אז כנראה תסתפקו בלראות עוד כמה יצירות מורבידיות שלי 

כמו כן אתם מוזמנים לעשות לייק לעמוד התכשיטים שלי  (אני מאוד יעריך את זה), ומוזמנים להיות מנויים או כאן בבלוג או באתר (:

ואני מאחל לכל מי שצועד, צעדה נעימה ותיהיו גאים במי שאתם ובאיך שנולדתם, כי יש רק אחד כמוכם.

אשמח אם תמליצו!

שיהיה סופ"ש מפציץ, ונתראה!

אוריון.

(עם לוסי אקל 3>)