אולי. בערך. אם יתחשק לי להמשיך לכתוב פה.
אבל בנתיים מספר התגובות הצטמצם לאפס, אז אני דיי כותבת לעצמי.
אבל לא מעניין אותי כלום כי עוד 10 ימים ...........
אני טסה לצרפת!!!
ולא סתם טסה לצרפת, טסה לצרפת עם הלהקת ריקוד שלי.
והולך להיות כלכך מדהים.
אין לי שום ספק.
השנה התחלתי להדריך בצופים. ואני מדריכה ד'. בנים.
עזבו את זה שזאת כיתה ד' שהם רק מתחילים ללמוד מה זה צופים והכל חדש ושונה להם,עזבו את זה שהם בנים ובנים הם פרועים..
אבל החבורת צוציקים הזאתי פשוט מוציאה לי את הנשמה!!!!!! אני חוזרת הביתה אחרי כל פעולה והולכת לישון ב10. שזה דבר שאני לא עושה.
בתחילת השנה התחלתי לבד אבל הגעתי למסקנה שהשנה הזאת פשוט לא תהייה כיפית אם אני אצטרך כל הזמן להתרוצץ אחריהם ולא יהיה מי שיעזור לי, אז צירפתי איזה בן שידריך איתי.
עכשיו, ברור לי שהם יאהבו אותו יותר, כי הוא בן. והם בכלל רצו מדריך בן בהתחלה (כשהם ראו שאני מדריכה שלהם הם אמרו "מה זה? איפה המדריך? לא רוצים בת!"). לא רוצה שיאהבו אותו יותר. אוף.:(
טוב נו.
אז... תיכון.לא כזה נורא בהתחשב שאת השני מבחנים שיש אני כנראה לא עושה בגלל הטיסה.
ויש לנו מחנכת חמודה. אבל מורה למתמטיקה נוראית (וזאת אותה אחת). לפחות מההתרשמות הדיי ראשונית שלי.
ושוב יש לנו מורה ללשון בהריון. כשהשנה אנחנו צריכים לגשת לבגרות.. (המורות ללשון האלה.. עוסקות בעוד כמה דברים חוץ מלשון מסתברP:)
טוב זהו.
לא אכפת לי מכלום
החיים טובים
ואני טסה לצרפת (בלי הורים שיציקו)
ויש לי אהבה
ויש לי חיוך על הפנים.
וזה הכי חשוב.
שרק ימשיך ב"ה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אני:P
