תפוח קלאסי....

תפוח מחבב מישהי.

תפוח מתבשל בתוך עצמו במשך חודשים.

תפוח סוף סוך אוזר אומץ להציע לה לצאת.

היא אומרת כן.

אחרי שבוע, היא מסבירה שהיא לא הבינה שהתפוח הזמין אותה לצאת בקטע רומנטי - היא לא מעוניינת.

אני תמיד אומר, לכל מי שרק רוצה לשמוע, שאני לא מבין רמזים.

בכלל.

ממש בכלל לא מבין.

אבל עכשיו מתברר לי שאני לא מצליח להבין גם אמירות ישירות. ויותר מכך, אני אפילו לא מצליח להסביר את עצמי כשאני מדבר בצורה ישירה.

"רוצה לצאת מתישהו?" - מסתבר שזה ניתן לפירוש ביותר מאופן אחד.

יש דימוי שאני תמיד אוהב להשתמש בו כדי להסביר למה אני לא לוקח חדשות רעות ללב.

דמיינו שאתם קופצים ממטוס, ותוך שאתם צונחים לכם, אתם שמים לב שאין לכם מצנח. מה תעשו? האם יש טעם להתרגש בכלל?

לא. וודאי שלא. אולי אם אתם אנשי אמונה, תרצו ללחשש איזו תפילה.

אבל לצעוק?

לבכות?

אין טעם בכלל. זה לא ישפר את מעט השניות שנותרו לכם לחיות.

נותר לכם רק למשוך בכתפיים, לומר "נו, שוין", לנשום עמוק, ולחכות.

רוגע.

שלווה.

בתהום הנשיה.