שאולי יום אחד יהיו משהו.

כשאני מתרגלת למילים שלך השגרה מסתדרת
בנהמה רגועה מחשבות צלולות מכסות על כל דמעה
*
בין המון אנשים מתאדות לי הדמעות
כמו חומה בתוך עיניי שלא נותנת לי לבכות
מסתובבת ועוברת מפה לשם בורחת מחפשת
מקום להסתתר מרעש שקודח
אי אפשר לברוח מעצמך
*
אבל העיקר שאת לא בוכה ולא מראה שאת נשברת
*
אסור לשלב ידיים את צריכה להיראות בשליטה
ולא משנה כמה את מוטרדת
את עדיין יודעת מה את עושה
אסור לשלב ידיים לסגור אנרגיה במבצר
*
כשהכל מסתתר מתחת לעור
אתה לא רוצה לראות
מה חשבתי עלייך כשדיברת אליי
אז הבטנו על קירות
הכל מתפרץ מבפנים וקודח
אולי כבר תפסיק לצרוח
בתוך הראש שלי בתוך התקווה
שאולי לא תצליח לברוח
*
זה לא פשוט להתגעגע בגלל סיבה כל כך דפוקה
אולי תגיד כבר איזה משהו, תגיד שאני טיפשה
מצדי תבוא לריב רק תוציא כבר מבפנים
מה שיש לך עליי בראש הלא מובן הזה שלך
*
אם היית יודע מה עובר לי בראש
היית חושב קצת אחרת
שאולי לא נפגעתי ואולי לא כאב
ומה כבר הייתי אומרת
*
דברים שעמדו הרבה זמן בnote ולא נעשה בהם שימוש, עדיין