Blue moon

לא אכפת לי לבכות

ליצור ים של דמעות

לא אכפת לי לצחוק

ולא אכפת לי שאתה רחוק

אני מודה,

לא אכפת לי ממך

ומהרגשות שלי אלייך

עכשיו אני מורידה

את עצמי מעלייך

כי לא קיימים סיפורי האגדות

בעולמי יש רק את המפלצות

לא אכפת לי לחיות

ולבנות שוב חיים

לא אכפת לי למות

ולא אכפת לי שזו היתה טעות

אני מודה,

לא אכפת לי ממך

ומהרגשות שלי אלייך

עכשיו אני מורידה

את עצמי מעלייך

כי לך לא אכפת יותר

אילו רק ידעתי שזה ישבר

לא אכפת לי לשבת

כל היום בפינה

לא אכפת לי ללכת

וכבר לא אכפת לי

שאתה עם אחרת

(השיר הזה נכתב לפני שנה וחצי לכן הוא קצת נשמע ילדותי.. נזכרתי בו כי לא מזמן פגשתי את מי שהשיר נכתב עליו... מביך..)

אני אשמח לשמוע תגובות.. טובות ורעות  :)

אחח מסתבר שזה מה שאני עושה בשישי בערב... מעדכנת את הבלוג.. כמה שירים שכתבתי לפני חצי שנה:

מה הטעם בלהיות אני?

מה עוד אקריב למעני

אנשים רוצים רק שינוי

אז איך הכל יכול להיות גלוי?

שהעולם הולך חולף מהר

אז מה בדיוק הטעם להישאר?

מה הטעם בלהיות אני?

מה עוד אקריב למעני?

עם כל האנשים המושחטים

כמה שקרים הם מספרים

שהעולם כולו מבוסס על רוע

אז איך אפשר שלא לדמוע?

(זה שיר קצת חלש...)

עזור לי לנקות את הדמעות

הראהלי איך יכול להיות

כי הדקות הופכות לי לשעות

למד אותי לחיות

רק לא לבד

בבקשה הושט לי יד

לא אל תתן לי להישבר

אהיה לי רק חבר

הראה לי מה כדאי

הוצא אותי מהמתי

אני מתחננת לי רק עזור

לקחת אותי אל האור

הוצא אותי מהעולם האפל

קח אותי מהטפל

הבא אותי אל העיקר

שם הכל יהיה מוכר