היום,
כמעט שאיבדתי את שני החברים הקרובים אליי ביותר >:
הזנחתי אותם..
אני מודה בכך..
אבל הייתה לי סיבה..
אולי לא סיבה טובה אבל סיבה..
הם לא הבינו כמה שאני מצטערת..
עד שבכיתי לשי בטלפון..
באמת שלא התכוונתי..
הדמעות פשוט יצאו לבד..
ועכשיו כשאני כותבת את זה אני מרגישה שהן רוצות לצאת שוב..
עם שני עוד לא ממש דיברתי על זה..
אבל אני מאוד מקווה שהיא תסלח לי..
אני מאוהבת בה קשות *____*
בחיים שלי לא הייתי פתוחה למישהו כמו שאני פתוחה איתה..
היא יודעת הכל עליי..
פשוט ה-כ-ל!
דברים שאפילו אמא שלי\אחותי\בת דודי האהובה לא יודעות!
אני לא רוצה לאבד אותה..
כמו שכמעט איבדתי את שי 3>
אני חייבת לדבר עם אייל על זה..
שזה לא יכול להמשיך ככה!
יש לי שיחה ממש רצינית איתו..!