| 3/2009
סליחה + פרק 3 (:
שלום !
דבר ראשון , אני ממש ממש מצטערת שלא שמתי פרק אחרי יום כמו שהבטחתי .
כנראה שאני לא אוכל לקיים את ההבטחה שלי לשים פרק כל יום כי לפעמים אני עסוקה כדי לכתוב פרק או פוסט ..
אבל אני יכולה להבטיח שלא יהיה מצב שאני לא אשים פרק מיותר משבוע ! D:
מקווה שזה עודד אותכם איך שהוא X D
ודבר שני , מחר פורים !
אני לא קולטת שהגיע כזה מהר פורים , אני עוד זוכרת את תחילת השנה !
אוף והחברה הכי טובה שלי עוד שבוע עוברת דירה + בית ספר 
אני מה זה אתגעגע אליה עברנו המון ביחד , אבל הכי קטעים שהמדריכה שלי בצופים עוברת לבית של חברה שלי חח XD
טוב אז הנה הפרק שחיכתם לו , מקווה שתהנו !
פרק 3 - לב שבור
-
אחרי בערך חודש , בפברואר הלכתי בדרך חזרה לבית עם אלעד .
אבל לא יודעת כל כך איך הגענו לזה אבל הוא אמר ...
- - - -
" תראי , אני חושב שאני אוהב את עדן - ואם לא מחבב.
היא חמודה ויפה .. אני לא יודע אם אמצא מישהי יותר טובה ממנה " שמעתי את זה .. הנהנתי עם הראש בצורה של " כן , נו .. " אבל מבפנים נקרעתי .
רציתי לעמוד באמצע הכביש ושידרסו אותי .
הדמעות עמדו לי בעיניים אבל שמרתי אותן כדי שלא יראה שאני נשברת מולו , שאני נקרעת - שאני כבר קרועה .
שהוא שבר לי את הלב ..
" אותה אני מחבב הכי הרבה כמעט בצורה של אוהב , ואותך אני באמת מחבב אבל לא כמוה " הוא אמר .
הדמעות רצו לפרוץ מעצמן אבל הצלחתי לעצור אותן , למרות שבחיים לא הייתי מאמינה עלי שהייתי עוצרת אותן ברגע כזה .
אם לא הייתי עוצרת אותן פשוט הייתי נופלת על המדרכה והייתה הצפה של דמעות מלוחות ושקטות של אהבה נכזבת .
זה לא כל כך עודד אותי שהוא אמר לי שהוא מחבב אותי , אולי קצת אבל לא יותר מדי .
" באמת ? לא כל כך רואים . " עניתי . בטח שלא רואים ... ממש פשוט שניהם כל כך הרבה ביחד ופשוט לא רואים אותם - כמו בלוק ! חבל ששיקרתי .
" אני הייתי בטוח שכן , אבל עדן היא נאמבר 1 .. " הוא אמר .
OMG , חשבתי . די להכאיב לי - די.
עוד מילה עליה אני קופצת מהגדר פה ישר לגובה העצום הזה לתוך השיחים העוקצניים ומצידי שהם ינקרו לי את הלב .
במלא הוא שבור לגמרי .
הוא הגיע לבית שלו , ואני המשכתי ללכת .
באותו רגע התחלתי להזיל קצת דמעות , בכל צעד שלי הדמעות המשיכו לטפטף ולעשות שביל של דמעות עצובות .
הלב שלי נשבר , אני נשברתי - לא רציתי לחיות יותר .
הגעתי לבית ושם בכיתי המון , פשוט המון .
בעטתי בתיק .
דמיינתי כאילו זה עדן וכמעט הרגתי את התיק המסכן .
ואז לא היה לי כוח יותר לבעוט ופשוט נפלתי על הרצפה והתחלתי לבכות בכמויות אדירות , אם הייתי יכולה - הייתי צועקת אבל היו אנשים בבית .
פשוט רציתי למות , רציתי להתאבד , רציתי לצעוק לעולם כמה אני שונאת אותו וכמה אני שונאת את אלעד .
כמה אני שונאת את האהבה שלי אליו .
אם יכלתי להפסיק אותה .. אם יכלתי להפסיק את הסבל הזה שנקרא אהבה .
" There's only hate , there's only tears
There's only pain , there is no love here
So what will you do ? "
השיר שהתנגן ברקע [ אחרי ששמתי אותו במחשב ] , כמה מתאים לי .
זה בדיוק מה שאני מרגישה .
השיר של סימפל פלאן , אני מעריצה שרופה שלהם מאז שאתה אלעד , הכרת לי אותם ..
מאז שאתה הכרת לי אותם ...
בבקשה , אלוהים .
תעשה משהו כדי שהוא יאהב אותי .
תעשה את זה כי אני רוצה אותו , כי אני לא רוצה לסבול יותר .
בבקשה ...
~ ~ ~
זהו ,
אמיתי , הכל הכל הכל כולל הכל .
באמת נהייתי מעריצה שרופה של סימפל פלאן בגללו .
השם האמיתי שלו זה לא אלעד , זה לא משנה מה השם האמיתי שלו חח ..
המשך יבוא בהמשך [ מין הסתם ] XD
עריכה [ יום שלישי , 10.3.09 23:12 ]
אני כרגע במחשב , משתעממת .
כתבתי את רוב פרק 4 , אני צריכה להמשיך אותו ואולי אני אשים אותו כבר בפוסט (:
אני יודעת שלא מגיבים הרבה , אני אני מקווה שיגיבו .
כי התגובות בפוסט הקודם היו רבות ואני ממש שמחה D:
קיצור , סתם רציתי לומר כמה דברים למרות שבעיקרון זה בלוג סיפורים ולא בלוג אישי או משהו אבל בכל זאת .
שמתם לב , שאין כמעט בלוגים של בנים בישרא ?
ואם במקרה במקרה יש , זה אף פעם לא ידבר על רגשות כמונו , הבנות XD
זה תמיד ידבר על דברים יותר , אוף אין לי מילה להגדיר את זה .
יעני לא רגשות ובכי וכל אלה , כל הלב שבור והקטעים האלה .
אני לא מכירה יותר מדי בנים שיש להם לב שבור , בגלל ילדה .
כי בדר"כ זה הם , הבנים ששוברים לנו את הלב .
ברוב הפעמיים הם לא שמים לב שהם שברו לנו את הלב , בכך שהם הלכו עם מישהי אחרת או משהו בסגנון .
יש פעמים שהם מנסים לשבור את הלב שלנו , בעניין של נקמה או קנאה .
אבל אני חייבת לציין , ואני לא אומרת שזה קל כי אני גם מבין הבנות האלה .
תודו ששוברים לנו את הלב אך ורק מהסיבה שאנחנו לא מספרות כלום .
שאנחנו מעדיפות לשבת בשקט , לחכות עד שהם יעשו משהו .
אם גם הם מחכים שנעשה משהו ?
מתי תיהיו ביחד , כשהמשיח יבוא ?
כשהלב רוצה את חייבת לנסות , ואל תחשבי על תגובות של אחרים או איך הוא יגיב .
אם הוא יגיב בחיוב , הכל סבבה הכל טוב D:
אבל השאלה היא אם הוא יגיב בשלילה .
אז את האמת יש לי תשובה , פשוט תמשיכו הלאה .
כן אני יודעת שאתן חושבות שזה קשה , ואי אפשר פשוט לשכוח אותו ולהמשיך הלאה .
אני יודעת איזה קשה זה .
אני הייתי מספרת הכל , אבל זה הורס את הסיפור אבל במילא זה יהיה פרק הבא אז אתם לא צריכים לחכות הרבה XD
אבל אם הוא רוצה שתישארו ידידים , למה לא ?
אבל תנסי לא להתאהב שוב .
ועזבו אותכן מתגובות של אחרים זה עובר בסוף , תמיד יהיו את האנשים שיזכרו את זה .
אבל הכל בסדר , את ניסית וזה לא פשע שגילית למי שאת אוהבת את הרגשות כלפיו .
אם יצחקו לך בפנים שהוא סירב או משהו אחר [ שאת אמרת שאת אוהבת אותו והוא הסתובב והלך ] פשוט תגידי שאת מנסה , ולא פחדנית כמו אותו אדם שגם לא מנסה וגם לא הולך לו .
לי יהיה קצת קשה לשכוח אותו .
הוא בכל זאת האהבה הראשונה שלי , אני מתכננת לקרוא לבן שלי בשם שלו XD
[ אם יהיה לי בן , ולא רק בנות ]
וזהו , אני מצטערת על החפירה .
ובנים - זאת לא בושה לאהוב חח X D
ביי , בקרוב פרק 4 - אוהבת אותכם (:
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
