אני לא מצליחה להחליט מה אני חושבת על קעקועים.

מצד אחד, הם יפים ומקשטים את הגוף, וכמעט כל פעם שאני רואה קעקוע על מישהו אני מתרשמת ממנו.

מצד שני, זה כאילו כמו לכלוך קבוע על העור וזו התחייבות לכל החיים (לא באמת אבל בכל זאת) ואולי זה שאני רוצה קעקוע עכשיו אולי זו קצת גחמה רגעית שתעבור לי עוד כמה שנים אבל אז זה יהיה מאוחר מדי כי כבר עשיתי אותו (לא עשיתי, זה לשם ההמחשה).

עוד פן בנושא זה אם כבר החלטתי שאני עושה - איך אני בוחרת מה אני רוצה לעשות? יש את כל השיח הזה על האם הוא צריך להיות משמעותי עבורי, או שיהיה פשוט יפה בעיני וזה מספיק? יש לי כל מני רעיונות בראש אבל אני מרגישה שאני קצת מלבישה עליהם משמעות בכוח.

בנושא אחר - יש לי שאלה שאני ממש לא בטוחה שזה המקום לשאול אבל אין סיבה שלא:

מישהו יודע איך כותבים מחזות? לא רציני, משהו פשוט וקצר. באופן כללי, מה הקווים המנחים?

ודבר אחרון לגבי אהבה (כי אי אפשר שלא בבלוג שלי):

יש לי חבר שאני אוהבת אוהבת אוהבת ללא עוררין והוא עושה אותי מאושרת.

אתמול נפגשתי עם חברה וחבר מהטיול הגדול ועם החבר היה לי קשר במהלך הטיול וגם קצת אחר כך בארץ כשחזרנו.

אני אוהבת אותו מאוד בתור בן אדם ואפילו עדיין קצת נמשכת אליו וזה גורם לי לתהות (כן אני בשלב הזה בחיים וזה מוזר ממש) האם אני רוצה לחיות את שאר החיים שלי עם הבן זוג שלי?

זהו? ויתרתי על קשרים עם אנשים אחרים? (כדוגמת החבר מהטיול שכשנפרדנו הוא הבטיח להתחתן איתי כי הוא לא יכול לוותר עליי)

זו כאילו שאלה קצת באוויר כי אי אפשר באמת לעשות החלטה בנושא כזה. אם אני מסתכלת על המצב הקיים כרגע - אני אוהבת את הבן זוג שלי ואני רוצה להמשיך להיות איתו בקשר.

פשוט המחשבה על להישאר איתו בקשר לכל חיי קצת מרתיעה, כי זה אומר לוותר על בני זוג אחרים עתידיים.

אני מקווה שאני מתנסחת מובן.

בעצם זה לא משנה, העיקר שהבנתי את עצמי ופרקתי את השאלה הזו ממני.