מלא מלא, ופתאום לא בטוחה כמה מרגישה טוב לכתוב פה הכל.

או בכלל לשים במילים.

אחרי ויפסנה, סגר קצוות אחרונים.

מבינה הרבה יותר את העולם,

מבינה הרבה יותר איך להתמודד עם הראש שלי ועם הכל.

מעכלת הרבה יותר את החזרה לארץ בעוד חודש וחצי,

ושמחה מכל מה שבא.

קורים קצת דברים שאני של פעם לא הייתה יודעת איך לאכול

אבל אני של היום משחררת ובודקת לאן זה הולך.

חודש וחצי בארץ!

אפילו קצת מתרגשת.