אז יום אחרון בהודו.
לא הייתי משנה שום דבר
יהיה מה שיהיה, עבר מה שעבר
המילים מדברות על בחורה, אבל פשוט ישב כל כך על איך שאני מרגישה,
לאמא הודו שלי, לחוויה שעברתי
קוראים לו
"באתי ממך"
כי אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך
זוכר את הפעם הראשונה שאני נגעתי בך
זוכר שאף פעם לא התרגשתי כל כך -
כל מה שרציתי היה רק להיות איתך.
הוא פשוט עלה לי לראש ברכבת הארוכה לדלהי, כשראיתי את כל הודו עוברת על פני פתאום...
כך או כך אני לא אשכח איך הלב שלי נפתח
נראה לי שפשוט אני נולדתי לך.
אני רועדת מבפנים ודומעת ונמנעת כי אני רק רוצה להיות פה ולא לחשוב על איפה ומה יקרה מחר
אל תשאלי אותי "ואם" "ואיך" אני רק רוצה יותר ממך
לפעמים זה מסתבך והפחד שחותך
ויש את הכאב הזה, הכאב שנושך
יודעת שזה בית, יודעת שעוד אחזור. לא בהקשרות, לא בכוח. מבינה מה נתנה לי, מבינה מה עוד תתן.
מחכה לך, מחכה בצאתך ובבואך
מברך על כל לילה, על כל יום שמתארך
גם אם זה יותר מידי כשאני עומד מולך -
אני לא מוותר ואני לא הולך
אני באתי ממך ואני נשאר בשבילך
איך כל העולם מתהפך וזה רק בגללך
אם רק הייתי יכול להיבלע בתוכך
אם רק הייתי יכול לעטוף את כולך
אם רק הייתי יכול...
אתגעגע.
התחלה חדשה.
אין הרבה מילים לתאר.
בהצלחה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: