לא, באמת.
אני כ''כ מתביישת בעצמי.
אני מבטיחה פה ועכשיו, לוקחת את עצמי בידיים ברגע זה.
עכשיו.
סוגרת את הפה שלי שהוא פשוט בור בלי תחתית, ומתאמנת עד שלא אוכל ללכת.
התחלתי להתאמן אבל משום מה כשאני מתאמנת אני אוכלת יותר, זה כמו מעגל מרושע כזה.
פרה שכמוני, העלתי קילו.
הכל בגלל היומולדת המזדיין של חברה שלי.
הצלחתי להתחמק במסעדה, הצלחתי להתחמק בערב, אבל בלילה (בעצם 4 בבוקר) התחלתי לאכול כל מה שעיני ראו.
ועיני ראו עוגות יומולדת כמובן.
שיטטטטטטטטטטט אני צריכה שמישו יגיד לי שיהיה בסדר, ושאני יכולה לעשות את זה.
כי אני כבר בקושי מאמינה בעצמי.
הקילוגרם הזה כבד לי בכל מקום.
ד''א באמת התחלתי להתאמן טוב, אבל מה זה שווה את זה עם אני טוחנת כמו נהג משאית?!
אני חושבת שאני אפנק את עצמי בצום נחמד.
ככה רק כדי לא להיראות כאילו אכלתי היפופוטם.
היום הזה הולך להיות פשוט גרוע, אני יודעת את זה ):
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: