קצת נמאס לי לשמוע "תאכלי אנורקסית"
אני שוקלת 61.
פאקינג 61.
אנורקסיה בתחת שלי, אין לי כלום.
אני מרגישה מעט אבודה.
מאד שמנה.
וקצת סכיזופרנית.
(אל תשאלו...)
חופש האביב שלי היה נוראי, בגלל שהוא היה רק שבוע שהסתכם ב-
הרעבה
בולמוס
הקאה
הרעבה
הקאה
בולמוס
הרעבה.
שיט זה פשוט כאב.
אבל עכשיו אני בסדר.
השקילה יום שישי, אז יש לי 5 ימים לשנות הכל.
שוב.
וכבר חזרתי לשגרה של כמה עלי חסה, מרק 10 וקולה דיאט.
אז שוב מצטמצמים.
אני מסתכלת במראה וזה מרגיש כמעט...לא נכון פשוט לאהוב את עצמי.
אני צריכה תמיכה.
אני צריכה שמישו יגיד לי שאני חזקה ואצליח.
אבל אף אחד לא נותן לי את זה, אז אני פשוט צריכה להיות חזקה בעצמי.
בעיה.
אווווף אני לא מצליחה להגמל מחלב, כי אני שמה אותו בקפה ):
עצות?
נ.ב-יש לי חלב 0%שומן, ככה שכל 90 הקלוריות (בהשוואה ל130 של חלב רגיל) באות ממקורות לא ידועים :|
ממש מוזר.
טוב חפרתי לגמריי, רק תתמכו בי....בבקשההההה