משאלה לרזון
מלווים אותי בהרפתקאותי להרזיה |
| 4/2009
ירידה (:
אז היום נשקלתי.
(אני נשקלת בשישי בבוקר)
ואני הורדתי ל60.8
נו אני די שמחה.
ג'ינס ישן עלה עלי.
זה טוב!
אבא שלי אתמול הודיעה לי בצורה חגיגית שבולימיה ואנורקסיה אלה מחלות.
"הידעת את זה?"
לא אבא, אני מפגרת.
חושב שהוא מגדל ילדה בת 10 כוסעמק.
תודה אבל שהם שמו לב אחריי חודש וחצי שאני אוכלת כמו עכברון.
מפגרים.
ולא אני לא אנורקסית.
חוזרת ומדגישה.
אני פשוט יודעת שזה מחלה נפשית.
והמפגר הזה מאיים אלי עם פסיכיאטר.
(שתבינו שכבר היו לי רופאים 'מיוחדים' בעבר.)
שנאתי אותם ):
בעעעעעעעעע.
אתמול יצאנו לאכול בחוץ אז לקחתי סלט שכלל עלי חסה ועגבניות, אמא שלי אמרה לי שאני אפסיק להיות אובססיבית למשקל.
כשהם יפסיקו להעיר לי שאני שמנה ולסתור את עצמם אז כבר נדבר.
הורים כ''כ לא יודעים מה הם רוצים הא?
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: