חזרתי.
היה אדיר!.
כ"כ נהנתי.
3 ימים מלאים של צום מהבוקר עד הערב.
נסעתי לבומבמלה מייד אחרי ליל הסדר.
ב2לפנות בוקר יצאה ההסעה,ב3כבר הגענו.
הקמנו את האוהל והלכנו לישון.
קמנו בבוקר לבוקר יפהיפה,מלא שמש.
שמתי בגד ים,כן הוא בקיני, עם כל השומנים=\ אבל לא הייתה לי ברירה.
אמא לא הסכימה לקנות בגד ים שלם אז הסתדרתי עם מה שיש.
השתזפתי או יותר נכון נשרפתי מלאא.
הכרתי המון בנים חמודים וחתיכים.
אחר הצהריים הבנות שאיתם נסעתי התחילו לשאול אותי על האוכל ולמה אני לא אוכלת כלום.
אז עניתי להן שזה לא ענינן ושלא ידחופו את האף לאן שלא צריך.
הן איימו להתקשר לאמא שלי אבל הן לא עשו זאת.
הן המשיכו להציק לגבי האוכל אבל אותי זה לא עניין.לא שמתי עליהן.
הייתי בשלי.
הייתי כ"כ מאושרת.הרבה זמן לא הייתי ככה.
והכל,הכל בגלל שלא אכלתי.
זה היה חלום.
חזרתי אתמול ב7בערב ולא אכלתי.
אכלתי רק היום בערב וזה היה גפילטעפיש.
עכשיו כשחזרתי, אני יראה להם בגדול מה הולך להיות ומי הולך להוביל.
לא נשקלתי,מקווה שירדתי.
ממשיכה את מה שהתחלתי בבומבמלה- כאס כאסח ורק כאסח.
עדיין יש מחשבות על מה שהיה. זה לא יוצא מהראש.
זה גומר אותי. אני לא יכולה יותר.
אבל את צריכה להראות לכולם שאת בסדר.שאת חזקה.
החוזק שלך נעלם מזמן.עכשיו הכל הצגה.
החופש עוד מעט נגמר וכל הלחץ מתחיל.
בגרויות. באמת חושבים שיש לי ראש לזה?
איך אתן?
אוהבת3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
