" קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו
מי יוכל לומר לך לא
אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
מי שאת רוצה יבוא
אל תלכי עם מי שלא.
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב.
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את
קחי את העולם כמו פרי
קחי כל מה שאפשרי
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.
תעשי רק מה שאת אוהבת...
יום אחד יבוא מי שחיכית לו
מי שאת רוצה יבוא
עם מה שאת אוהבת בו.
תעשי רק מה שאת אוהבת.. ".
אוווווווווווףף ,
הלוואי והשיר הזה היה עכשיו בדיוק עליי .
עכשיו הוא בדיוק ההיפך ממה שאני מרגישה !
פשוט ההיפך !
פשוט באלי למות . ><"
יש לי חרא חיים ,
פשוט באלי להתאבד !
אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל ,
בכלל ,
לא יודעת איפה אמור להגיע לזה סוף ,
נראלי שזה עוד לא התחיל ,
אז איך זה יגמר ?
זה אף פעם לא ייגמר ,
כי זה פשוט פצע שיישאר לעולמים .
לעולמים !
לא משנה כמה אני ימשיך בחיים ,
וכמה אני יכתוב שכייף לי ,
שאני אוהבת ת'חיים ,
עדיין ,
אני לעולם לא יישכח את הכאב ,
שנגרם לי .
אני שואלת את עצמי ,
זה באמת כייף להזיק לי ?
להציק לי ?
להתעלל בי ?
להתנהג אליי כאילו שאני סמרטוט ?
כן ?
זה באמת כייף ?
כנראה .
אני לא יודעת .
ואני אף פעם גם לא יוכל לדעת .
ואם אתם שואלים מה קרה ?
אני יענה לכם ?
אפילו אני לא יודעת .
אפילו אני לא יודעת למה זה נגרם ,
למה זה מגיע לי .
מה עשיתי ?
למה אני רוצה למות ?
למה יש את הרגעים האלה ?
אני פשוט אוהבת לשמוח !
לחייך .
לחלום .
לאהוב .
למה אין לי את הדברים האלה עכשיו ?
הלוואי והיה לי אותם .
את החיוך ,
שעכשיו הפך לפרצוף עצוב ,
את החלום ,
שעכשיו הפך לסיוט .
למה אני צריכה להרגיש שאוטובוס עובר עליי ?
שחלון נסגר עליי ?
שמכניסים לי סכינים ללב ?
למה ?
זה באמת מגיע לי ?
אני שואלת את עצמי כל פעם מחדש .
באמת ,
שאין לי מושג איך פתאום התקופה הזאת הגיע .
מאיפה היא צצה ?
למה היא צצה ?
איפה התקופה של החיוכים ?
של הצחוקים ?
של ההנאה ?
התקופות האלה עדיין כאן ,
הן תמיד יישארו כאן ,
אבל אני רק צריכה להשתמש בהן .
אבל מה לעשות ?
לא תמיד אפשר .
נראה באמת ,
מתי אני יוכל להוציא שוב את החיוך ,
שוב לצחוק ,
שוב לאהוב ,
נראה מתי ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יובלי , ™