משהו מתרחש במחסן הפסנתרים

בדרך כלל הסלידה שאני חשה כלפי בני-אדם היא סלידה אדישה, לא מתעכבת. אבל במקרים מסויימים, כמו במקרה של הכותב X, אני מקפידה באדיקות לקרוא כל טקסט שהוא כותב, כך מתאפשר לי לסלוד ממנו מתוך מרווח הקירבה האינטימית שמעניקה הקריאה. זו תגלית די מפתיעה בשבילי, כי דימיתי לחשוב שאני מתרחקת ממושאי הסלידה שלי, שכולנו מתרחקים ממושאי הסלידה שלנו - והנה, מסתבר שלעיתים יש בי צורך לשַמר קירבת-סלידה, מוקד מודלק של מיאוס.