אדם ניכר בכוסו, כיסו, כעסו - ובספרים שרכש אך טרם הספיק. הימים הנוראים הם ימי חשבון נפש ואין זמן טוב מזה להכות על חטא כל הספרים שקניתי, אם מגחמת הלב ואם מתשוקת המילה, מתוך חולשת אופי (" 4 במאה") או גרגרנות לשמה ("1+1"). את חלקם קיבלתי במתנה, ואלו גם אלו נותרו בתולים על מדפי ספרייתי, מצפים לגאולת משיח-הספרים-צדקנו, לאותה יד שתישלח לעברם ותגאל אותם משיכחה, והימים עוברים והיד אינה נשלחת.
ואלו שמות:
1. ימיו ולילותיו של הדודה אווה, אמנון דנקנר - ספר עב כרס עד מאד, ומן הסתם זה בדיוק מה שמרתיע אותי, אני לא מצליחה להיזכר מתי צלחתי לאחרונה ספר עבה. התחלתי לקרוא, הנחתי, התחלתי שוב, הנחתי - לבסוף דחקתי אותו לקצה המדף העליון, בחלקת העזובים. (הפסקתי בעמ´ 21)
2. בית המרפא, דוד פוגל - המליצו לי, קניתי, ואיכשהו לא הגעתי, איכשהו תמיד ישנו בהישג-יד ספר מושך יותר לקריאה. אבל עוד אקרא. על פי הכריכה האחורית דומה שזו הגירסה היהודית ל´הר הקסמים´ - שחפת, בית מרפא, חולים, צוות - והעברית של פוגל. איך לא קראתי עדיין? לא ברור. (לא התחלתי אפילו)
3. השלהבת המיסתורית של המלכה לואנה - אומברטו אקו - קניתי ברגע של חולשת דעת, שפע הספרים בחנות בלבל אותי, הייתי במצב רוח צרכני נואל ושלפתי אותו סתם כך מהמדף. ספר בסדר, כריכה אחורית מבטיחה - אולי עוד אשוב אליו פעם (הגעתי לעמ´ 40 בערך)
4. נפליטני - ארי דה לוקה - בספר הזה זכיתי כפרס בתחרות הבלש הספרותי בהארץ! קראתי שלושה עמודים והשתעממתי עד מאד. אחת דינו.
10 5. נשים. 10 סופרות. 10 יצירות - קניתי אותו במחיר מצחיק כי מאד רציתי לקרוא בעברית סיפור שנחשב לסיפור פמיניסטי מכונן (בהמלצת ג'ני) ושמו "נייר הקיר הצהוב", שכתבה שרלוטה פרקינס גילמן עוד במאה התשעשרה.
הנוסח העברי מתורגם בצורה כל כך רשלנית ומעצבנת, שלא נגעתי בספר יותר למרות האהדה שלי לנושא. הסיפור אגב נמצא ברשת גם בכתב וגם בפורמט תסכית. מומלץ מאד, זה סיפור פורץ דרך.
6. מוצרט לא היה יהודי - גבריאלה אביגור רותם - קראתי כעשרים עמודים ונטשתי. לא הצלחתי להיכנס לסיפור, הכתיבה שעממה אותי, השמות נבללו זה בזה ולא הצלחתי להבין מי נגד מי.
7. גברת דאלוויי - וירג´יניה וולף - זה הכשלון הצורב ביותר. קניתי אותו מזמן והזמן חלף וזה לא ספר של קיץ. אולי קראתי יותר מדי מסביב - את ´השעות´ של מייקל קנינגהם מאד אהבתי והוא מבוסס בחלקו על ´גברת דאלוויי´. עוד אשלים, אין ספק בכלל. ספר אידיאלי להצטנפות בשבת חורפית.
8. מוות בוונציה ועוד סיפורים - תומאס מאן - קניתי אצל איתמר בזכרון. סיימתי עוד באותו יום את "מוות בוונציה" ואהבתי מאד. אלא שבספר יש גם סיפורים אחרים. אלו? אין לי מושג. לא טרחתי לבדוק. עוד יבוא יומו.
9. איסאק באבל - חיל הפרשים ועוד סיפורים - קראתי שניים שלושה סיפורים, אהבתי את הסגנון, אפילו התחלתי לכתוב מאמר קטן על יכולת התיאור המופלאה של באבל, הוא בעצם כותב שירה באמצעים פרוזאיים - אבל איכשהו לא חזרתי אליו. אין תירוצים. עוד אשוב?
10. ניקול קראוס - תולדות האהבה קניתי באחד המבצעים. הייתי בסך הכל בורג קטן במערכת. קיבלתי המלצות טובות. ואני לא מסוגלת להכיל את זה. דביק. כל כך דביק. דביק.
זהו זה, קוראים יקרים. אתם מוזמנים להביא את רשימת ההכאה על חטא שלכם ושאלוהים יסלח לכם. אני כבר מרגישה יותר טוב.