משהו מתרחש במחסן הפסנתרים

באמצע הספונג'ה של יום שישי, נזכרתי.

מן הידועות שספונג'ה זה זמן טוב להיזכר.

רצתי ללוח, לבדוק תאריך - ומסתבר שפספסתי. רק יומיים, לא נורא.

ששים וארבע שנים עברו מאז ליל הגשרים, ויש כמה מילים בשיר הזה שדורשות פענוח.

מה זה פור-בי-טו? איזה פר מרכיבים? דטו? ז'לניט?

ומה הסבטקסט של השיר הזה? למה שולה עצובה? מה העניינים עם הפתיל של מוטקה? כדור עקר? הממ.

כבר יום שלישי ישב הוא
ולג'וב חדש חיכה
קנה ארוך של פרבלום
בסמרטוט ניקה ...
נכנסה היא עצובה
ועל ידו ישבה:
"דחילק מוטק'ה" - היא אמרה לו,
ככה היא אמרה.

והוא בשקט הסתכל בה
ושתק שתק
ואת הפור-בי-טו הצידה
הוא אזי זרק ...
אחר כך בתנועה של יד
הפר הורכב מיד
"דחילק שולה" - הוא אמר לה,
ככה הוא אמר.

בשש עשרה לחודש יוני
ארבעים ושש,
בטרם הוא הלך לגשר
והריח אש ...
את הכלי הוא לא נצר
לחץ ... כדור עקר:
"דחילק מוטק'ה" - היא אמרה לו,
ככה היא אמרה

בשעות הערב את הדטו
היא חיברה לפתיל,
אחר-כך את הז'לניט
היא שמה בתרמיל ...
וכשגפרור אחד נשחק
הפתיל כמעט נדלק
"דחילק שולה" - הוא אמר לה,
ככה הוא אמר.